תוכנית דו-שנתית

להכשרת מאמנים רגשיים ליזמות חברתית ולהקמת קהילות חדשות

בהנחיית ד"ר דרור גרין

מה שמאפיין יותר מכל את התרבות הקפיטליסטית שבה אנו חיים הוא הבדידות. המנגנון ההיררכי-תחרותי מבוסס על אינדיבידואליזם קיצוני, שהחליף את הזוגיות, את המשפחה ואת הקהילה, ויצר את העבדות המודרנית, המשעבדת אותנו לצריכת-יתר, לאכילת-יתר ולתקשורת אלקטרונית.  

בזכות היכולת האמפתית, הטבועה בנו מלידה, יצרו בני-האדם קהילות שאפשרו להם להתגבר על שאר בעלי-החיים ולשלוט בכל משאבי העולם. התקשורת האנושית היתה מבוססת מאז ומתמיד על סיפורים. בני-אדם נהגו להיפגש ולשתף זה את זה בסיפורים שיצרו רשת חברתית ואפשרו לחלוק בידע ובניסיון בדרך לא אמצעית. 

המדינה-התאגידית, שהפכה לחלק מן העולם הצרכני הגלובלי, ריסקה את הקהילה והפכה אותנו לאינדיבידואלים בודדים המכורים למציאות בדויה ולחברים דמיוניים. בעולם שאין בו קהילה אין מי שיקשיב לסיפורים שלנו. זו הסיבה שאנחנו מחפשים תחליף מלאכותי להקשבה, ומוכנים לשלם לפסיכולוגים ופסיכותרפיסטים מאות שקלים כדי שיקשיבו לנו במשך חמישים דקות. 

בעולם שאין בו קהילה, סיפור והקשבה אנו מאבדים את המאפיין האנושי החשוב ביותר שלנו, והופכים לברגים קטנים במערכת הגוזלת את כל זמננו ומשתקת את היכולות הרגשיות שלנו. 

אימון רגשי 

מרגע היוולדנו אנחנו לומדים ומתפתחים. אנחנו לומדים ללכת, לדבר, ולאט לאט אנחנו רוכשים מיומנויות שונות המאפשרות לנו להיות עצמאיים. אבל איש מעולם לא לימד אותנו לעשות שימוש במיומנויות הרגשיות שלנו, שהן התוכנה המפעילה את מוחנו ומאפשרת לנו להתאים את עצמנו למציאות. 

האימון הרגשי הוא מתודה מהפכנית, המאפשרת לנו לזהות את שבע המיומנויות הרגשיות שלנו ולשפר אותן באופן קבוע באמצעות תרגול יומיומי. האימון הרגשי הוא דרך-חיים פשוטה ויעילה, המאפשרת לכל אחד לנהל את רגשותיו, לממש את יכולותיו וליצור קשרים המבוססים על סיפור והקשבה. 

הספר 'אימון רגשי' הוא מדריך מעשי לניהול רגשות, והוא מציע דרך פשוטה ויעילה לזיהוי ולשיפור יומיומי של שבע המיומנויות הרגשיות. 

"דרור הוא אחד מאנשי המקצוע הייחודיים שפגשתי. אין אף אחד שדומה לו בנוף המקצועי שלנו. הוא חושב בצורה מיוחדת ופוריה." (פרופ' חיים עומר, אוניברסיטת תל-אביב, מחבר הספרים 'שיקום הסמכות ההורית', 'השטן שבינינו'. 'פחדים של ילדים' ועוד).  

תוכנית דו-שנתית בהתמחות קהילתית 

כשם שהאימון הרגשי מאפשר לכל אדם לנהל באופן יעיל יותר את רגשותיו, הוא משמש גם ככלי חיוני לחיים בקהילה. במאה העשרים-ואחת דחקו האינדיבידואליזם הקיצוני והקפיטליזם את חיי הקהילה, ופגעו מאוד בתא המשפתי ובזוגיות. רעיון 'האוטונומיה השיתופית' מאפשר את חידוש הרשת החברתית הלא-וירטואלית, מבלי לפגוע באוטונומיה של כל פרט בקהילה. 

תוכנית ההכשרה הדו-שנתית מיועדת ל-8-10 משתתפים, הרוצים לרכוש התמחות באימון רגשי, ולהתמקד בעבודה קהילתית או קבוצתית, ובמיוחד ביזמות חברתית כמו הקמת קהילה חדשה או תמיכה בקהילה קיימת. 

התוכנית מבוססת על התמחות באימון רגשי, בעבודה אישית, זוגית וקבוצתית באמצעות התנסות וסימולציות, והיא מתמקדת ברעיון האוטונומיה השיתופית, ובעבודה הפרקטית של הקמת מטבח קהילתי (כל משתתף במקום מגוריו). 

אוטונומיה שיתופית 

החיים בעולם הקפיטליסטי-תחרותי קשים ושוחקים. האינדיבידואליזם הקיצוני והרס הזוגיות והמשפחה יצרו בדידות גדולה המאפיינת את החיים בעולם המערבי. הצורך בקהילה תומכת ובשיתוף הולך וגדל, משום שצעירים רבים המתחילים את חייהם בעולם המערבי יודעים שיתקשו להשיג עבודה קבועה, לקנות דירה, לרכוש ביטוח רפואי ולזכות בתוכנית פנסיה סבירה. האוטונומיה השיתופית מציעה דרך להתמודדות חדשה עם הבדידות ועם חוסר האונים הכלכלי, דרך שאינה דורשת מהפיכה חברתית וניתן לממש אותה כבר עתה, בקבוצות קטנות. 

רעיון האוטונומיה השיתופית מציע תחליף לתפיסת העולם ההיררכית השלטת בתרבות המערבית באלפיים השנים האחרונות, ואשר באה לידי ביטוי בתפיסות קיצוניות כדוגמת הקומוניזם הטוטליטרי המשעבד את הפרט לקבוצה או הקפיטליזם והאינדיבידואליזם הקיצוני שחיסלו את חיי הקהילה. 

האוטונומיה השיתופית משלבת את היתרונות שבחיי קהילה קטנה המספקת תמיכה ותחושה של מקום בטוח לחבריה, עם שמירה על האוטונומיה האישית של כל אחד מן החברים, המאפשרת לו להיות אחראי על חייו ולהתאים את עצמו בגמישות לעולם המשתנה במהירות במאה העשרים-ואחת. 

האוטונומיה השיתופית מבוססת על קיומן של קהילות קטנות ועצמאיות, המתנהלות ללא היררכיה שלטונית ומקיימות ביניהן קשרי תמיכה ושיתוף. 

האוטונומיה השיתופית יכולה להתקיים בכל קבוצה, בקשר הזוגי, במשפחה הגרעינית, במשפחה המורחבת ובקהילות קטנות שאינן עולות על 100-150 איש (כדי למנוע היררכיה ותחרות). 

התוכנית הדו-שנתית להכשרת מאמנים רגשיים ליזמות חברתית מיועדת למי שרוצה להתמחות בעבודה רגשית עם קבוצות, או להיות פעיל בהקמת קהילה חדשה המבוססת על רעיון האוטונומיה השיתופית. 

כבר היום מתרחש שינוי ברחבי העולם, וקהילות חדשות כמו יישובים אקולוגיים או קיבוצים עירוניים מוקמים במקומות רבים. הצורך ביישובים קהילתיים חדשים הולך וגדל, אך קשה למנוע משברים ותקלות הנובעים ממניעים רגשיים ומתבניות ישנות ללא הדרכה מקצועית שתיצור מצע של מקום בטוח להקמת הקהילות החדשות. 

תוכנית ההכשרה הדו-שנתית מיועדת לספק את הצורך הזה, ההולך וגדל. כבר עכשיו ניתן ליישם את רעיון האוטונומיה השיתופית ואת הכלים המעשיים של האימון הרגשי בהקמת קהילות חדשות, בחיזוק קהילות קיימות ובשינוי פנימי של ארגונים ומוסדות. בוגרי התוכנית יוכלו לממש את הידע שירכשו בהובלת שינוי חברתי ובהקמת יישובים קהילתים, וגם ביצירת אלטרנטיבה יעילה ופשוטה לשירותים רגשיים המבוססים על תפיסת עולם אנוכית המתעלמת מן התהליכים הקהילתיים. 

מטבח קהילתי 

בנוסף להתמחות בתורת האימון הרגשי ובעבודה עם קבוצות יתמקדו משתתפי התוכנית בפרויקט מעשי של הקמת מטבח קהילתי החל מן המפגש הראשון. 

המטבח הקהילתי הוא מקום מפגש המיועד לבישול ולאכילה בצוותא. הבישול והאכילה הם צורך אנושי בסיסי, המחבר בין בני-אדם ויוצר ביניהם שפה משותפת, מעבר להבדלים אידיאולוגיים, דתיים או מעמדיים. העשיה המשותפת יוצרת באופן טבעי מפגש של שיתוף וסיפור, המשחזר את את הקהילות הקדומות הקטנות, שבזכותן נוצרה הציוויליזציה האנושית. 

המטבח הקהילתי הוא דרך פשוטה וקלה ליצירת שלב ראשון בהקמת קהילה חדשה או יישוב קהילתי, אבל הוא עשוי לענות על אחד הצרכים המיידיים במדינות המערב, ולהתאים לקהלי יעד שונים: 

  • קהילות בעלות מאפיין משותף. המטבח השיתופי יאפשר לקהילות קטנות, כמו מקומות יישוב בעלי מאפיינים מיוחדים המשותפים לתושביהם, קיבוצים או ישובים קהילתיים, ליצור מקום מפגש שיאפשר סיפור והקשבה, ומתוכו ניתן יהיה ליזום פעילות חברתיות ויצירתיות שונות. 
  • שילוב של מיעוטים באירופה. המתחים שיוצרות קהילות מיעוטים ומהגרים באירופה מאיימים לפגוע בעצם קיומו של האיחוד האירופי. המטבח השיתופי יאפשר היכרות ויצירת תרבות אינטגרטיבית המשלבת את הקהילות השונות, שיוכלו להציג באמצעות המזון את התרבויות שלהן ובכך למתן את המתח שבי קהילות המהגרים המוסלמים, הבולגרים, הפולנים והאפריקנים. 
  • יהודים וערבים בישראל. המטבח השיתופי יאפשר יצירת תרבות משותפת שאינה מבוססת על שיחות תיאורטיות או ויכוחים אלא על שיתוף בתחום הבסיסי ביותר, בהכנת מזון, באכילה משותפת ובהקשבה לסיפורים האישיים. 
  • הלומי-קרב. בישראל ובארצות אירופה נדחים הלומי-הקרב על-ידי החברה הרואה בהם חולי-נפש, ועל-ידי המדינה המחליפה את התמיכה הקהילתית לה הם זקוקים בטיפול תרופתי. הקמת מטבחים קהילתיים להלומי-קרב תספק להם מקום מפגש שיאפשר שיתוף ותמיכה הדדית. 
  • קהילות מזדקנות או חלשות. התרבות הקפיטליסטית-תחרותית יוצרת ריכוזים של קהילות חלשות המאבדות גם את היכולת לקיים קהילה תומכת. כך, למשל, מאות כפרים בבולגריה ננטשים על-ידי הצעירים, בתים רבים מתמוטטים והקהילה המזדקנת נותרת לבדה בבתים. הקמת מטבח קהילתי תאפשר לתושבים לשוב ולשתף פעולה, ובדרך זו גם לתעד את סיפוריהם האישיים של התושבים וליצור מאגר סיפורים שיחזק את הערכתם העצמית. 
  • נטוורקינג והיכרות. הבדידות המתעצמת מקשה על יצירת קשרים רומנטיים או עסקיים, והתחליפים, בצורת מועדוני רווקים או קבוצות עסקיות לצרכי נטוורקינג מספקות תחליף מלאכותי לצורך גדול. המטבח הקהילתי יכול לספק דרך בלתי-אמצעית להיכרות בין נשים וגברים או בין אנשי מקצוע. 

התוכנית הדו-שנתית תספק התנסות במטבח הקהילתי במהלך המפגשים, וכל אחד מן המשתתפים יקים מטבח קהילתי במקום מגוריו החל מתחילת התוכנית. בין המפגשים יקבלו המשתתפים תמיכה קבוצתית ואישית באמצעות האינטרנט, וימשיכו לתמוך זה בזה ולשתף זה את זה בהקמת הפרויקט. 

כל מטבח קהילתי יותאם באופן גמיש לצרכי הקהילה, באמצעות השימוש במיומנויות הרגשיות ובכלים שמציע האימון הרגשי. כל מטבח קהילתי הוא, למעשה, דגם של האוטונומיה השיתופית. 

התוכנית, המיקום והמחיר 

התוכנית, הנמשכת שנתיים, מבוססת על שישה מפגשים של שבוע מרוכז הנערכים אצלנו בכפר הבולגרי, לא רחוק מן העיר קיוסטנדיל, במרחק שמונים קילומטרים מסופיה בירת בולגריה. זה אזור עצי הפרי של בולגריה (במיוחד דובדבנים), והוא עשיר בנחלים ונהרות, הרים (עם אתר סקי קטן) ומעיינות בריאות חמים שגילו הרומאים לפני אלפיים שנה. 

מועדי התוכנית 

מפגש סתיו: אוקטובר 

מפגש אביב: מרץ 

מפגש קיץ: יולי 

המועדים המדויקים יימסרו למשתתפים בתחילת כל שנה. 

התהליך, המיקום והאירוח 

התוכנית תתקיים אצלנו בכפר, והמשתתפים יתארחו בבית יפה בכפר סמוך. 

כל אחד משבעת ימי המפגש יוקדש לאחת משבע המיומנויות הרגשיות, וליישום שלה בעבודת האימון הרגשי האישי והקבוצתי. בכל יום ניפגש לשלושה מפגשים של התנסות וסימולציה, שיהיו מבוססים על ניסיונם של המשתתפים ועל ההתקדמות שלהם במימוש הפרויקט האישי. 

במשך היום נתרגל את המטבח הקהילתי, נבשל ונאכל יחד את ארוחת-הבוקר, הצהרים והערב. 

בין המפגשים בבולגריה ניפגש אחת לשבוע בפורום בקליניקה הווירטואלית באתר 'אימון רגשי', כדי לשתף בתהליך הפרויקט האישי ולתמוך זה בזה. 

כל אחד מן המשתתפים יכתוב במהלך התוכנית עבודה אישית, שתאפשר לו לעשות שימוש בידע שרכש ולבחון באמצעותו נושאים ויחסים שיש להם נגיעה מעשית בחייו. 

 

סדנת היכרות: מבשלים שיתוף 

מועמדים לתוכנית הדו-שנתית מוזמנים להשתתף לסדנת היכרות עם האימון הרגשי ועם המטבח הקהילתי. 

הסדנה כוללת שבעה מפגשים בשבעה ימים רצופים. כל מפגש מוקדש לאחת משבע המיומנויות הרגשיות, והוא נמשך משעות הבוקר המאוחרות ועד הערב. 

המפגשים כוללים התנסות מעשית במטבח הקהילתי, המשולבת בניסיונם האישי של המשתתפים. מחוץ לרקע תיאורטי קצר מוקדשים המפגשים לסימולציות ולמשחקי-תפקידים, המאפשרים למשתתפים לזהות את המיומנויות הרגשיות המניעות אותם בחייהם ולהתנסות בהן. 

את עבודת האימון הרגשי נשלב בהקמת המטבח הקהילתי והפיכתו למצע לסיפור, להקשבה וליזמות קהילתית. 

הסדנה כוללת גם טיולים קצרים בנוף הכפרי היפה, והיכרות עם חיי הכפר הבולגרי ותושביו. 

הסדנה מבוססת על הספר המקיף, 'אימון רגשי', שהוא מדריך מעשי לניהול רגשות. את הספר ניתן לרכוש רק באתר האינטרנט, ושם אפשר גם לקרוא את חלקו הראשון

אתם מוזמנים לקרוא את מכתבי משתתפי הסדנאות הקודמות. 


 
המיקום והמחיר
 
הסדנה מתקיימת בכפר בולגרי קטן ויפה, דבורישטה, לא רחוק מן העיר קיוסטנדיל, 80 קילומטרים מסופיה, בירת בולגריה. המשתתפים יתארחו במלון ביתי יפה ומיוחד, בכפר סמוך. 

אזור קיוסטנדיל הוא מרכז עצי הפרי של בולגריה (במיוחד דובדבנים), והוא עשיר בנחלים ונהרות, הרים, ומעיינות בריאות חמים שהרומאים גילו לפני אלפיים שנה. 

התשלום: 800 יורו בחדר זוגי, 850 יורו בחדר ליחיד. 

התשלום כולל את הסדנה ואת שבעת ימי האירוח, ואינו כולל טיסה.  

לתיאום סדנה כתבו אלינו: 

או התקשרו לטלפון ישראלי:

 073-2248404 


 ד"ר דרור גרין

נולד בירושלים, 1954, מתגורר בכפר דבורישטה שבבולגריה עם אפרת וארבעת ילדיהם. ניהל את 'קוגיטו, בית-ספר לפסיכותרפיה' בזכרון-יעקב ולימד פסיכיאטרים, פסיכולוגים ופסיכותרפיסטים בבית-הספר לפסיכותרפיה של הטכניון בביה"ח רמב"ם, בבית-הספר לפסיכותרפיה בבית-החולים בצפת בשיתוף עם מכללת צפת, ובלימודי ההמשך ברפואה של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב בשיתוף עם שירותי בריאות כללית. 

סיים דוקטורט ותואר שני בסיטי יוניברסיטי (ריג'נטס קולג', לונדון), בוגר האקדמיה למוסיקה ע"ש רובין בירושלים (קומפוזיציה) והאוניברסיטה העברית (פילוסופיה ומוסיקולוגיה). שימש כמנכ"ל 'הוצאת המוסיקה הישראלית' ו'הסדנה הירושלמית לעיצוב', והמציא את משחק-החשיבה 'טריקסי' שנמכר ברחבי העולם. 

פיתח את גישת 'האימון הרגשי' ומנהל את 'המכון לאימון רגשי' בבולגריה. כאחד מחלוצי הטיפול הנפשי באינטרנט פיתח את הקליניקה הווירטואלית הראשונה. 

הלום-קרב ממלחמת יום-הכיפורים. 

ד"ר לפסיכותרפיה, מוסיקאי, סופר ומאייר. חיבר יותר מארבעים ספרים לילדים, למבוגרים וספרות מקצועית בתחום הטיפול הנפשי: 'טיפול נפשי, מדריך למשתמש''פסיכותרפיה ממבט אחר', 'פרויד נגד דורה' ו'תיאורי-המקרים של פרויד'. הספר 'אימון רגשי' יצא לאור בשנת 2011, ואת חלקו הראשון ניתן לקרוא באתר. הספר 'שיחות עם הנסיך הקטן' יצא לאור בשנת 2014, והוא מציג את תפיסת-העולם של האימון הרגשי. הספר 'מקום בטוח' יצא לאור בשנת 2015, והוא מתאר את היישום של תורת האימון הרגשי במעגל החברתי, ואת רעיון האוטונומיה השיתופית.


אפרת גרין 

בת קיבוץ רמת-יוחנן, 1969, מתגוררת בכפר דבורישטה בבולגריה עם דרור וארבעת ילדיהם, הגדלים בחינוך ביתי בחיק הטבע. 

למדה מנהל עסקים ושיווק, ועסקה בהם מגיל צעיר בישראל ובעולם. טיילה ולמדה שפות ותרבויות. 

תערוכת העבודות שלה, 'משחק בחומר', התקיימה בגלריה העירונית של העיר קיוסטנדיל בשנת 2010. 

 
מאמנת אישית ועסקית. בסטודיו שלה לקדרות היא יוצרת כלים שימושיים ומשחקים, מלמדת, מדריכה ומאמנת למצוא את המקום הבטוח דרך החומר.

Bookmark and Share