המוח האנושי מעבד מידע באמצעות החשיבה, כדי לשרוד, כדי להתמצא בעולם וכדי לפתח רעיונות חדשים שישפרו את חיינו. העולם הגלובלי בתחילת המאה העשרים-ואחת מבוסס על היררכיה השולטת בכל תחומי חיינו, מנתבת את המידע המגיע אלינו ומגבילה את החשיבה העצמאית שלנו. האקדמיה לחשיבה היא מקום מפגש לקהילה חדשה של חושבים עצמאיים וחופשיים.

רעיונות והמצאות נוצרו תמיד על-ידי יחידים, אבל מאז האקדמיה של אפלטון ואריסטו (2400 לפני הספירה) אין מקום דומה שבו חושבים אינדיבידואלים יכולים לתמוך ולעורר השראה זה בזה.

פיתוח של רעיונות ומימושם דורשים תנאים מיוחדים שלעתים סותרים זה את זה: אינדיבידואליות, דיאלוג ומשאבים. בימינו אין תוכניות הכשרה לאנשים חושבים חופשיים ועצמאיים. הוגים וממציאים מחוננים אינם יכולים לפתח רעיונות מבלי להיות תלויים במשקיעים או במעסיקים, מה שמגביל את החופש, האינדיבידואליות והאפשרות ליצור דיאלוג פורה.

התרבות המערבית מבוססת על היררכיה של כוח, היררכיה של ידע ומידע והיררכיה של משאבים. בעבר שלטו בהיררכיה הזו קיסרים ואפיפיורים, בעלי-הון ואריסטוקרטים, ובשלוש-מאות השנים האחרונות נשלטת ההיררכיה על-ידי תאגידי-ענק המנצלים את פרי מוחם של יחידים ליצירת טכנולוגיה המעצימה את כוחם. חוקי הפטנטים וזכויות-היוצרים מקטינים עוד יותר את חופש החשיבה של הוגים אינדיבידואליים.

בעולם ההיררכי החשיבה האנושית מנוצלת לחיזוק כוחם של בעלי-הכוח, ליצירת טכנולוגיה משוכללת יותר ולניצול מהיר יותר של משאבי העולם. בדרך זו החשיבה, שהיא המשאב האנושי החיוני ביותר, מובילה לאסון אקולוגי, להרס הקהילה האנושית ולהתפוררות הרעיון הדמוקרטי.

האקדמיה החדשה לחשיבה, בכפר בולגרי קטן, בחיק-הטבע, מיועדת לקהילה קטנה של חושבים חופשיים ועצמאיים, שיסייעו ויתמכו זה בזה ויפתחו רעיונות שיאפשרו הסתגלות לשינויים המהירים והמהפכניים במאה העשרים-ואחת בתחומי האקולוגיה, ביצירת קהילות חדשות, בתחום האנרגיה  המתחדשת ובפיתוח מתודות חדשות לחשיבה.

במקביל, תארח האקדמיה קבוצות שונות של מומחים בתחומים שונים, לחשיבה משותפת על ההתאמה הנחוצה בעולם המשתנה ולסדנאות חשיבה מרוכזות.

האקדמיה לחשיבה תפעל להפצת רעיונות חדשים שיחליפו את התרבות האנוכית-תחרותית ההרסנית בשיתופי פעולה המבוססים על אמפתיה, במטרה ליצור קהילה אנושית סובלנית ואיזון בין הציוויליזציה האנושית לבין הטבע. 

הנחות יסוד

  • הציוויליזציה האנושית לא התפתחה באופן טבעי, רציף ואורגני, בהתאם לגנטיקה האנושית או לכללי הברירה הטבעית, אלא בהתפרצויות או קפיצות-דרך בלתי-צפויות שיצרו שינויים היסטוריים מהירים, וביניהם תקופות ארוכות של המשכיות מונוטונית או נסיגה. את התהליך הזה, שאין לו מקבילות אצל מינים אחרים, אפשר לזהות בהיסטוריה של הרעיונות. בזכות רעיונות מקריים וחד-פעמיים יצרו בני-האדם אמצעי תחבורה, אמצעי תקשורת לשיתוף במידע, מדע משוכלל וטכנולוגיה מתקדמת, יצירות אמנות נשגבות והתארגנויות חברתיות חדשניות שהובילו ליצירת עולם גלובלי. 
  • הרעיונות המקריים והחד-פעמיים שיצרו את הציוויליזציה האנושית הם תוצאה של מיומנות מיוחדת במינה: חשיבה. החשיבה היא מיומנות רגשית המאפשרת לנו לעבד את הגירויים שהמוח קולט מן המציאות וליצור לעצמנו מפת מציאות, המאפשרת לנו לנווט בעולם וגם לפתח רעיונות חדשים. חשיבה רציונלית היא קצה הקרחון, בשעה שתהליכי החשיבה הם ברובם ספונטניים ולא-מודעים. תהליכי חשיבה חדשניים ויצירתיים הם תערובת של אסוציאציות ספונטניות וקמצוץ של חשיבה רציונלית. 
  • הרעיונות החדשניים והיצירתיים הם פרי מוחם של יחידים, אבל הפיתוח והיישום שלהם דורשים עבודת צוות. אלו אינם קצוות מנוגדים המבחינים בין האינדיבידואל לבין הקבוצה. המוח האנושי פועל תמיד ברשת חברתית של מוחות ורעיונות, ולכן החשיבה האינדיבידואלית פוריה ופרודוקטיבית יותר כשהיא נוצרת מתוך שיתוף בין מוחות שונים. 
  • נדמה שהאבולוציה של הרעיונות היא תהליך הדרגתי של פיתוח והתקדמות, במהלכו נכחדים הרעיונות הגרועים לטובת הרעיונות היעילים והמעשיים, בהתאם לתורת הברירה הטבעית של דארווין. כך אפשר להבין את התפתחות התחבורה, הטכנולוגיה, המדע והתקשורת כרעיונות ההולכים ומשתכללים במהלך ההיסטוריה. אבל מסקנה כזו מתעלמת מכך שהאבולוציה של המינים, על-פי תורתו של דרווין, היא תהליך איטי והדרגתי הנמשך דורות רבים באופן טבעי, בשעה שהאבולוציה של הרעיונות נוצרת בהבזקים מהירים, על-ידי יחידים, ולכן ניתנת ללימוד ולשליטה. האבולוציה של המינים היא תהליך טבעי, בשעה שהאבולוציה של הרעיונות מושפעת מערכים וממוסכמות אנושיות. 
  • ההיסטוריה האנושית היא תוצאה של ההיסטוריה של הרעיונות, ולמרות זאת היא מתקדמת ונסוגה, מתפתחת ומסתאבת שוב ושוב. כך לאחר שהאימפריה הרומית יצרה את העולם הגלובלי הקדום, שקיעתה הובילה לאלף שנים של ימי-הביניים. וכך לאחר ההתפתחות המהירה של רעיונות מתקופת הרנסנס דרך המהפכה הצרפתית, המהפכה התעשייתית והמהפכה התקשורתית שיצרה את העולם הגלובלי, הדמוקרטי, חסר הגבולות, אנו עומדים בתחילתו של עידן חדש שבו הטכנולוגיה מאפשרת לחסל את הדמוקרטיה, ליצור משבר אקולוגי ולסכן את קיומה של האנושות.

בשעה שהוגים יצירתיים הם המשאב העיקרי של כל התפתחות מדעית, טכנולוגית, חברתית או תרבותית, מאז הקימו אפלטון ואריסטו את האקדמיה באתונה (2400 לפניה"ס) חשיבה אינה נלמדת בבתי-ספר, באקדמיות או באוניברסיטאות, ומתודות לחשיבה אינן נוצרות במוסדות כאלו (האחרונה נוצרה על-ידי דקארט בשנת 1637). 

היום, בשנת 2022, אין אפילו אקדמיה אחת לחשיבה להכשרת מומחים לפיתוח רעיונות בתחום המחקר המדעי, הטכנולוגיה, הכלכלה, הפוליטיקה, התרבות וכו'. 

בחמישים השנים האחרונות חקרתי את טבע האדם ואת היצירתיות האנושית, במטרה לפתח מתודה חדשה לחשיבה. התנסיתי בקומפוזיציה, בציור, בכתיבה ספרותית ובמחקר, בניהול עסקי, בפסיכותרפיה, בפיתוח רעיונות ובהמצאת פטנטים. פיתחת את מתודת 'האימון הרגשי' ואת מתודת 'החשיבה הרגשית', שהיא מתודה חדשה לחשיבה, ואת רעיון 'האוטונומיה השיתופית', ליצירת קהילה המתאימה למאה העשרים-ואחת. 

'חשיבה רגשית' היא מתודה לחשיבה המאפשרת לנו לעשות שימוש במיומנויות הרגשיות כדי לאתגר את תבניות החשיבה שלנו וליצור רעיונות חדשים. 

במחקר שלי גיליתי שאמפתיה היא מיומנות רגשית המאפשרת לנו ליצור קהילה אנושית, משום שהיא מאפשרת למוח לתקשר במהירות עם רשת של מוחות אחרים במטרה לשתף במידע שבאמצעותו נוכל להתאים את עצמנו למציאות בדרך יעילה יותר. 

באותו האופן אמפתיה מאפשרת לנו לשתף את מחשבותינו עם אחרים, ובכך לשפר את היכולת שלנו לפתח רעיונות חדשים. 

זהו המצע לייסודה של 'האקדמיה לחשיבה', אותה הקמתי בחיק-הטבע, בכפר בולגרי קטן. 

האקדמיה לחשיבה

האקדמיה לחשיבה היא סביבה מיוחדת במינה, המספקת תנאים לחשיבה פוריה ופרודוקטיבית ולשיתוף פעולה שמשמש כקטליזטור לפיתוח רעיונות. האקדמיה היא מקום מפגש לחברי האקדמיה הקבועים, וגם למומחים לחשיבה, ליזמים ולמפתחי רעיונות שיכולים להעשיר ולשפר את המיומנויות היצירתיות שלהם, ללמוד מתודות חשיבה חדשות ולשתף את הרעיונות שלהם במקום בטוח.

האקדמיה תשמש כמעבדה לפיתוח מתודות לחשיבה ולפיתוח רעיונות שיסייעו להתמודדות יעילה ויצירתית עם השינויים האקלימיים, הפוליטיים, הטכנולוגיים והחברתיים של המאה העשרים-ואחת.

האקדמיה לחשיבה נמצאת בכפר בולגרי קטן ליד העיר קיוסטנדיל בדרום-מערב בולגריה, בחיק-הטבע. מתחת לבית זורם הנחל, בחצר נובעים שני מעיינות, והגן הוא גן-עדן קטן ושקט לחשיבה ולמפגשי הפריה הדדית.

הבית כולל חמש דירות בנות שני חדרים, כשבכל אחת מקלחת, שירותים ומטבחון, ובהן יתארחו חברי האקדמיה ומשתתפי הסדנאות.

האולם שבקומה הראשונה משמש כמטבח קהילתי (עד עשרה משתתפים), שבו אפשר לבשל יחד, לאכול יחד, לדבר, להקשיב, לשתף ולדון בנושאים שונים.

המטבח הקהילתי הוא נקודת מפגש היוצרת מצבי חשיבה אינטואיטיביים, המשפרים את תהליכי החשיבה של כל אחד מן המשתתפים. 

האקדמיה לחשיבה תפעל בארבעה נתיבים מקבילים:

1. מפגשים קבועים של חברי האקדמיה.

חברי האקדמיה יהיו קהילה של עשרה עד עשרים מומחים בעלי ניסיון בחשיבה ובפיתוח רעיונות מתחומים שונים, חופשיים מכל תלות, כלכלית או תעסוקתית או ארגונית, המייצגים דרכים חדשות להתמודד עם השינויים המהירים  במאה העשרים-ואחת: ההתחממות הגלובלית, הגירה, אנרגיה חדשה, תקשורת ומידע, גלובליזציה ושינויי האמנה החברתית (מדינה, דמוקרטיה, זכויות-אדם), השכלה והכשרה בעידן האינטרנט, מערכות בריאות.

חברי האקדמיה ייפגשו בכפר הבולגרי בקבוצות של חמישה עד שמונה חברים לשבעה ימים רצופים, שלוש פעמים בשנה, ופעם נוספת בקבוצה של עשרה חברים. בנוסף, ייפגשו החברים למפגשים מקוונים בנושאי הדיון השונים.

חברי האקדמיה יתמכו זה בזה בפיתוח הרעיונות שבתחום מומחיותם, יזמו נושאים לפיתוח רעיונות משותפים וייעצו לארגונים שפעילותם אינה סותרת את האתיקה של האקדמיה לחשיבה.

2. סדנאות של 'חשיבה רגשית' לצוותים של ארגונים מובילים.

הסדנאות יקנו למשתתפים כלים מעשיים בפיתוח רעיונות באופן אינדיבידואלי המשולב בעבודת צוות.

3. מפגשים של שבעה ימים לצוותים העוסקים בפיתוח ובחשיבה, באווירה תומכת המשלבת הדרכה צמודה.

המפגשים יאפשרו לצוותי הפיתוח להתרחק מתבניות החשיבה המוכרות, להתמקד בנושא מסוים ולהתבונן בו בדרך חדשה באמצעות מתודת 'החשיבה הרגשית'.

4. קבוצות חשיבה: מפגשים של שבעה ימים לחשיבה משותפת על תהליכי שינוי בתחומים שונים.

כל מפגש כזה, של חמישה משתתפים, יתמקד בתחום מוגדר ובאפשרות להתאים אותו לשינויים הקיצוניים המתחוללים בעולם: קהילות חדשות, רפואה, השכלה ולימודים, טיפול אלטרנטיבי, יצירה (לסופרים, ציירים, מוסיקאים, קולנוענים, אוצרים, שחקנים, רקדנים, צלמים), מטפלים, התמודדות עם זיקנה ומוות, זוגיות, גידול ילדים, תזונה, בדידות, צעירים לאחר שירות צבאי. 

האתיקה של האקדמיה לחשיבה 

כללי-האתיקה של האקדמיה לחשיבה נובעים מן המטרות והערכים שלמענם הוקמה האקדמיה, ומהגדרה אופטימית של טבע האדם ושל התנאים המתאימים לחשיבה פוריה ופרודוקטיבית, ומהגדרת הקהילה החדשה.

  • מטרות האקדמיה: האקדמיה תשמש כחממה לפיתוח רעיונות ומתודות לחשיבה במטרה למצוא פתרונות יעילים לשינויים הרדיקליים במאה העשרים-ואחת: למנוע עריצות היררכית ולקדם את הקמתן של קהילות קטנות וחופשיות; להתמודד עם ההתחממות הגלובלית ולפתח אנרגיה חדשה, מגורים חדשים, חקלאות חדשה וטכנולוגיה מוגבלת; לפתח תקשורת חופשית לשיתוף בידע.
  • הגדרת טבע האדם: מה שמניע אותנו הוא חרדת-המוות הטבעית והחיפוש אחרי תחושה של מקום בטוח. החרדה מעוררת בנו נטיות אלימות, ותחושת המקום הבטוח מאפשרת לנו ליצור קהילה המבוססת על שיתוף ואמפתיה. האקדמיה תשאף ליצור תנאים של מקום בטוח באמצעות שימוש בשבע המיומנויות הרגשיות המיועדות לכך (המתוארות בספר 'אימון רגשי'), ולהימנע מכל מה שמעורר אלימות: ויכוח, ביקורת, תחרות, רכושנות, שליטה.
  • כללי האתיקה של האקדמיה: במטרה ליצור תקשורת המבוססת על שיתוף, תמיכה, אמפתיה והקשבה חברי האקדמיה ואורחיה יתחייבו לסובלנות, אחריות והדדיות. במקביל, יתחייבו חברי האקדמיה להימנע מביקורת ומוויכוח (אלא אם כן הוויכוח ישמש ככלי חשיבה בהסכמת המשתתפים).
  • הגדרת הקהילה: חברי האקדמיה יהוו קהילה קטנה בזמן המפגשים ובמקביל להם (באמצעות האינטרנט או אם יבחרו לעבור ולהתגורר בכפר הבולגרי), קהילה המבוססת על רעיון האוטונומיה השיתופית. זו קהילה לא היררכית שאין לה הנהגה, שכל אחד מחבריה חי בדרכו, והשיתוף נעשה מתוך בחירה (במפגשים ב'מטבח הקהילתי' ובפעילויות המשותפות). 

ישומים של האקדמיה לחשיבה 

חברי האקדמיה יוכלו לתעד את עבודתם האישית או המשותפת בספרים שיצאו לאור בהוצאת האקדמיה, ובכתב-העת של האקדמיה.

האקדמיה לחשיבה, כמעבדה לפיתוח רעיונות בסביבה מיוחדת המשלבת בין אינדיבידואליות לשיתוף, תשמש גם כמודל עבודה לפעילות רחבה הרבה יותר, באמצעות פיתח אפליקציה ייחודית שתקשר בין מומחים לחשיבה בעולם כולו.

ד"ר דרור גרין 

נולדתי בירושלים, 1954. אני מתגורר בכפר קטן בבולגריה, אב לארבעה ילדים אותם גידלתי בחינוך ביתי. ניהלתי את 'קוגיטו, בית-ספר לפסיכותרפיה' בזכרון-יעקב ולימדתי פסיכיאטרים, פסיכולוגים ופסיכותרפיסטים בבית-הספר לפסיכותרפיה של הטכניון בביה"ח רמב"ם, בבית-הספר לפסיכותרפיה בבית-החולים בצפת בשיתוף עם מכללת צפת, ובלימודי ההמשך ברפואה של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב בשיתוף עם שירותי בריאות כללית. שימשתי כיועץ חיצוני במשרד-החינוך וחיברתי ספר על שיטות חשיבה לאגף לתוכניות לימודים, לחטיבת הביניים. 

סיימתי דוקטורט ותואר שני בסיטי יוניברסיטי (ריג'נטס קולג', לונדון), בוגר האקדמיה למוסיקה ע"ש רובין בירושלים (קומפוזיציה) והאוניברסיטה העברית (פילוסופיה ומוסיקולוגיה).

ד"ר לפסיכותרפיה, מוסיקאי, סופר, מאייר ואוצר תערוכות. חיברתי יותר מחמישים ספרים לילדים, למבוגרים וספרות מקצועית בתחום הטיפול הנפשי: 'טיפול נפשי, מדריך למשתמש', 'פסיכותרפיה ממבט אחר', 'פרויד נגד דורה' ו'תיאורי-המקרים של פרויד'. בשנים האחרונות יצאו לאור ספרי 'אימון רגשי', 'מקום בטוח' ו'שיחות עם הנסיך הקטן' (על אימון רגשי ועל טבע האדם). את הספרים אפשר לקרוא בחינם באתר שלי, במחשב ביתי. בקרוב יצא לאור הספר 'חשיבה רגשית'

שימשתי כמנכ"ל 'הוצאת המוסיקה הישראלית' ו'הסדנה הירושלמית לעיצוב', והמצאתי את משחק-החשיבה 'טריקסי' שנמכר ברחבי העולם במאות אלפי עותקים.

פיתחתי את גישת 'האימון הרגשי', שאינה 'טיפול' אלא דרך-חיים  פשוטה ויעילה המאפשרת זיהוי ושיפור יומיומי של המיומנויות הרגשיות שלנו. כאחד מחלוצי הטיפול הנפשי באינטרנט פיתחתי את הקליניקה הווירטואלית הראשונה בעולם. 

בחמישים השנים האחרונות פיתחתי את 'החשיבה הרגשית', מתודה חדשה לחשיבה המעניקה כלים מעשיים לפיתוח רעיונות. 

אני הבעלים של הוצאת הספרים הישראלית 'ספרים, הוצאה לאור', שבה יצאו לאור תיאורי-המקרים של פרויד וספרה האחרון של יונה וולך.

שימשתי כאוצר תערוכות אמנות וצילום.