קבוצת חשיבה למטפלים: שבעה ימים בכפר בולגרי

בהנחיית ד"ר דרור גרין

שבעה ימים של שיתוף וחשיבה על מקומה של הפסיכותרפיה במאה העשרים-ואחת 

 

הטיפול הנפשי הוא מקצוע חדש, שהחל בתחילת המאה-העשרים והתפתח במהירות. המצאת הפסיכואנליזה של פרויד, שהתבססה על המודל הרפואי של אותם הימים, התפתחה במהירות, והתהפוכות הפוליטיות, החברתיות והתרבותיות של המאה-העשרים הובילו לפיתוח גישות רבות ושונות בפסיכותרפיה. בעבודת הדוקטורט שלי חקרתי יותר מארבע-מאות גישות שונות וסותרות לטיפול נפשי, במטרה לגלות את מהות הקשר הטיפולי ולהגדיר את המאפיינים של התנאי הבסיסי לכל תהליך טיפולי: יצירת תחושה של 'מקום בטוח' בין מטפל למטופל. 

עכשיו, בתחילת המאה העשרים-ואחת, אנחנו נמצאים בעיצומה של מהפכה חדשה המשנה סדרי-עולם: התפתחות טכנולוגית מהירה ביותר המשנה את התקשורת האנושית ואת האופן בו אנחנו קולטים ומעבדים מידע, ערעור הסדר העולמי והאמונה בדמוקרטיה ובזכויות-אדם, שינויים אקלימיים קיצוניים, התפוררות המבנה החברתי המסורתי (זוגיות, משפחה, קהילה), חידוש המלחמות הלאומיות והגלובליות ואיום במלחמת-עולם חדשה. 

קבוצת החשיבה לפסיכותרפיסטים מיועדת למי שרוצה לבחון את הנחות היסוד שלו, ללמוד מניסיונם של אחרים, לשתף אחרים בידע שלו ולהתאים את עבודתו לצרכים החדשים הנובעים מן המציאות המשתנה. 

במשך שבעה ימים נחשוב יחד על דרכים חדשות להתמודדות עם הקשיים הרגשיים הנובעים מן המציאות שבה אנו חיים: עם הקשיים שלנו, כמטפלים, הנובעים מן הטכנולוגיה החדשה, מתפישות העולם החדשות ומן המציאות המשתנה, ועם הקשיים איתם מתמודדים המטופלים הנאלצים להתמודד עם מציאות המשתנה במהירות גדולה מדי ומעוררת חרדות רבות המשפיעות על יכולת ההסתגלות, על הזוגיות, על ההורות ועל החיים בקהילה. 

אשתף אתכם בגישת האימון הרגשי ובמתודת החשיבה הרגשית, שיספקו כלים פשוטים לתהליך החשיבה המשותפת, שתתקיים במטבח הקהילתי של האקדמיה לחשיבה, בכפר הבולגרי, על שפת הנחל, ליד המעיין. 


"דרור הוא אחד מאנשי המקצוע הייחודיים שפגשתי. אין אף אחד שדומה לו בנוף המקצועי שלנו. הוא חושב בצורה מיוחדת ופוריה. אני משוכנע שהסדנה שהוא מציע תהיה חוויה מגרה ומעשירה, שתיתן למשתתפים נקודת מבט חדשה" (פרופ' חיים עומר, אוניברסיטת תל-אביב, מחבר הספרים 'שיקום הסמכות ההורית', 'השטן שבינינו', 'פחדים של ילדים' ועוד). 


שבעה ימים של חשיבה משותפת על פסיכותרפיה

קבוצת החשיבה למטפלים מיועדת לחמישה משתתפים, המבקשים לשתף זה את זה בתפישת-עולמם, בניסיונם וגם בחיפוש אחר דרכים חדשות להתאים את הפסיכותרפיה למציאות שבה אנחנו חיים, לתנאים החדשים בהם עובדים המטפלים ולעולם המשתנה ומעורר החרדה שבו חיים המטופלים. 

במשך שבעה ימים רצופים נקשיב, נדבר, נשתף, נשתמש בכלים המוכרים לנו באמצעות סימולציות כדי להתנסות יחד ברעיונות מוכרים וחדשים, נבדוק את הנחות-היסוד שלנו ונחפש דרכים חדשות. 

יחד נחשוב על מקומו של המטפל בעולם החדש: 

  • על מקומה של הפסיכותרפיה הקלאסית מול הטיפול התרופתי, מול הטיפול האלטרנטיבי וה'רוחני', ומול עודף ההיצע של גישות טיפוליות שהמטופלים (ולעתים גם המטפלים) אינם יודעים להבחין ביניהן. 
  • על ההתמודדות עם קוצר-הרוח של מטופלים המבקשים פתרונות מהירים. 
  • על השינוי ביחסי-הכוחות בין מטפלים ומטופלים, בעידן שבו המטופלים חשופים למידע מציף ברשת האינטרנט. 
  • על החשיפה של המטפל והמטופלים ברשתות החברתיות והאתיקה הטיפולית. 
  • על הטכנולוגיות החדשות של טיפול מרחוק המשנות את המפגש הטיפולי. 
  • על הצורך בהכשרה ובהדרכה-הדדית להתמודדות עם השינויים המהירים. 

יחד נחשוב גם על מקומו של המטופל בעולם החדש: 

  • על החרדה הקיומית בעולם חסר יציבות (מגיפות, מלחמות, טרור, משברים כלכליים, שינוי אקלימי, שינויים פוליטיים). 
  • על הפרעת-הקשב הנובעת מעודף גירויים ומההתמכרות לתקשורת מהירה. 
  • על הבדידות בעולם שבו סמרטפונים מחליפים מגע בין-אישי. 
  • על המעבר מהתמקדות בתהליכים אידיבידואליים לבדיקת תהליכים קהילתיים ויכולת ההשתלבות בהם. 
  • על הקושי ביצירת יחסים בין-אישיים. 
  • על הגלישה האנונימית באינטרנט כתהליך טיפולי. 

את המפגשים נערוך במטבח הקהילתי של האקדמיה לחשיבה, שבו נבשל יחד, נאכל יחד, נדבר, נקשיב ונשתף זה את זה בניסיוננו. המטבח הקהילתי הוא דרך יעילה ליצירת קשר ולשיתוף, והוא תורם לתהליכי החשיבה המשותפים. לעתים נערוך את המפגשים ליד המעיין שבחצר, ולעתים ליד הנחל, במעיינות החמים או בטבע. 

בנוסף, אשתף אתכם ב'אימון הרגשי' ובמתודת 'החשיבה הרגשית' שפיתחתי, שיוכלו לשמש אותנו ככלים מנחים לפיתוח רעיונות חדשים, שאינם מותנים בהנחות מוקדמות ויכולים להתאים לתפישות-עולם שונות. במחקר מקיף שערכתי (ועליו מתבססים 'האימון הרגשי' ו'החשיבה הרגשית' שפיתחתי) זיהיתי שבע מיומנויות רגשיות המאפשרות לנו ליצור תחושה של מקום בטוח (או, לחילופין, ערעור תבניות החשיבה שלנו כדי ליצור רעיונות חדשים). 

כל אחד משבעה ימי המפגש, בכפר הבולגרי, יוקדש לאחת המיומנויות הרגשיות: 

  • מוּדעוּת רגשית (תחושת הגוף המאפשרת לנו להבחין בין סכנה למקום בטוח). 
  • יצירת שפה משותפת (ההתנסות המשותפת כאמצעי להבנה הדדית). 
  • אמפתיה והקשבה (היכולת להתבונן בעולם מנקודת מבטו של הזולת). 
  • מקום פיסי בטוח (השימוש בחושים ליצירת תחושת ביטחון). 
  • התנהלות בזמן (היכולת להתאים את מעשינו לסולם ערכים גמיש). 
  • הסכם רגשי (תיאום-ציפיות גמיש ויומיומי). 
  • מסר רגשי (הפיכת כל פרידה לגשר בין מפגשים).  

סדר-היום

בכל בוקר ניפגש במטבח הקהילתי, נכין ארוחת-בוקר ונמשיך למפגש של כשעתיים, שבו נבחר יחד את הנושא שבו נתמקד באותו היום. 

אחר-כך נכין ונאכל יחד את ארוחת-הצהרים. גם בזמן הכנת הארוחות והאכילה המשותפת נוכל לעבד את הרעיונות שבהם אנו עוסקים. 

לאחר ארוחת-הצהרים ננוח, או נטייל בכפר. גם ההליכה היא אמצעי לתקשורת יעילה (ואפילו לתהליך טיפולי). 

אחר-הצהרים ניפגש שוב במטבח הקהילתי למפגש של שעתיים, לשיחה והתנסות. נעשה שימוש בסימולציות ובדינמיקה קבוצתית כדי לבחון את הרעיונות בהם נתמקד. 

לאחר מכן נכין יחד את ארוחת-הערב, נאכל ונסכם את התהליך שעברנו. 

לאחר ארוחת-הערב ניפגש שוב למפגש של שעתיים, בהן נחפש יחד דרכים חדשות ליישום הדיון שבו עסקנו. 

התוכנית תהיה גמישה, ונתאים אותה לצרכי המשתתפים, למזג-האוויר ולרעיונות שיצמחו במהלך המפגשים. 


חשיבה רגשית

מתודת 'החשיבה הרגשית' אינה תיאוריה פילוסופית אלא דרך פשוטה ומעשית לשיפור תהליכי חשיבה ולפיתוח רעיונות. 

התרבות המערבית מבוססת על היררכיה כוחנית המחבלת בחשיבה החופשית, ועל דואליזם מלאכותי המבחין בין טוב לרע, בין גוף לנפש ובין חשיבה רציונלית לבין רגשות. במשך שנים רבות חקרתי את טבע האדם וגיליתי את התהליך הרגשי המשמש כמכשיר הניווט של המוח, מאפשר לנו להיזהר מכל מה שמעורר בנו את חרדת-המוות הטבעית ולזהות את מה שיוצר בנו תחושה של 'מקום בטוח'. תורת 'האימון הרגשי' שפיתחתי מאפשרת לנו לזהות ולשפר את שבע המיומנויות הרגשיות שבאמצעותן אנחנו יוצרים תחושה של מקום בטוח. 

בזכות חקר המיומנויות הרגשיות גיליתי שגם החשיבה היא מיומנות רגשית, ושההתנהגות האנושית אינה רציונלית אלא אוטומטית. החשיבה הקוגניטיבית, הרציונלית, היא רק קצה הקרחון המאפשר לנו לזהות ולשפר את המיומנויות הרגשיות שלנו, ובכך לשנות את תבניות ההתנהגות והחשיבה האוטומטיות. 

כשם שהמיומנויות הרגשיות מאפשרות לנו ליצור לעצמנו תחושה של 'מקום בטוח', בכל רגע מחדש, אנחנו יכולים לעשות בהן גם שימוש הפוך, פרדוקסלי, כדי לערער את תבניות החשיבה האוטומטיות שלנו (אמונות, דעות קדומות, הרגלים) ולפתח רעיונות חדשים. מתודת 'החשיבה הרגשית' שפיתחתי היא כלי יעיל ופשוט לפיתוח רעיונות והמצאות, ליצירה פוריה ולהתבוננות רחבה יותר במציאות שבה אנו חיים. 

במחקר שלי על טבע האדם בחנתי גם את הדואליזם שבין אינדיבידואליזם קיצוני (התפיסה הקפיטליסטית-תחרותית וההיררכיה ההישגית) לבין רעיון 'האמנה החברתית' (שההקצנה שלו היא הפאשיזם, הקומוניזם או הקיבוץ). הכלים של 'האימון הרגשי' ו'החשיבה הרגשית' אפשרו לי לפתח תפיסה חברתית חדשה, המבוססת על 'האוטונומיה השיתופית'. זוהי קהילה קטנה (לא יותר ממאה משתתפים) ולא היררכית, ללא הנהגה, שחבריה בוחרים לשתף זה את זה במה שיש להם ולתמוך זה בזה. במרכזה של האוטונומיה השיתופית נמצא המטבח השיתופי, שבו חברי הקהילה יכולים לבשל יחד, לאכול יחד, להקשיב זה לזה, לשתף זה את זה במחשבות וברעיונות, וגם לתמוך זה בזה. 

רעיון 'האוטונומיה השיתופית' הוא גם הבסיס לפעילות באקדמיה לחשיבה ובקבוצות החשיבה. החשיבה האנושית זקוקה לשפה משותפת (שהיא אחת המיומנויות הרגשיות הבסיסיות), לשיתוף פעולה, להקשבה ולתמיכה. כשם שהיכולת שלנו להבין זה את זה באמצעות השפה נובעת מן היכולת האמפתית שלנו, גם החשיבה זקוקה לאמפתיה והיא יעילה ופוריה יותר כשהיא מתקיימת ברשת חברתית של מוחות חושבים. ההקשבה, השיתוף והתמיכה הם מצע יעיל לכל תהליך חשיבה. 

האקדמיה לחשיבה, שבמרכזה המטבח הקהילתי, מאפשרת את קיומה של קהילת חושבים, ובנוסף לשימוש במיומנויות הרגשיות ככלים להפריית החשיבה היא יוצרת סביבה תומכת שמשפרת ומעצימה את תהליכי החשיבה. קבוצות חשיבה של חמישה עד עשרה משתתפים יעילות הרבה יותר מתהליך החשיבה האינדיבידואלי, מבלי לבטל את מקומו וחשיבותו ביצירת הרעיונות. 

כדי ליצור סביבה בטוחה ותומכת בקבוצות החשיבה ובתהליכי החשיבה ניסחתי את 'האמנה האנושית' (כמענה ל'אמנה החברתית' שאינה ממלאת את תפקידה), שתשמש כקוד האתי לחברי האקדמיה ולמשתתפים בקבוצות החשיבה ובסדנאות החשיבה. 'האמנה האנושית' נובעת מרעיון 'האוטונומיה השיתופית', והיא מבוססת על שלושה ערכים הנובעים מהשימוש באמפתיה: אחריות, סובלנות והדדיות (כלומר, האתיקה של האקדמיה לחשיבה מבוססת על שיתוף והקשבה, ללא שיפוט וביקורת)

המיקום, האירוח והתשלום 

קבוצת החשיבה למטפלים מתקיימת באקדמיה לחשיבה, בכפר בולגרי קטן ויפה, לא רחוק מן העיר קיוסטנדיל, כמאה קילומטרים מסופיה, בירת בולגריה. 

אזור קיוסטנדיל הוא מרכז עצי הפרי של בולגריה (במיוחד דובדבנים), והוא עשיר בנחלים ונהרות, הרים, ומעיינות בריאות חמים שהרומאים גילו לפני אלפיים שנה. 

הבית כולל חמש דירות בנות שני חדרים (חדר-אורחים וחדר שינה), שירותים, מקלחת ומטבחון, והוא מתאים לקבוצה של חמישה משתתפים או חמישה זוגות. המפגשים נערכים במטבח הקהילתי וכוללים בישול משותף (צמחוני) ואכילה משותפת, וגם ליד בריכת המעיין שבחצר ובהליכה לאורך הנחל. 

התשלום עבור האירוח בלבד (לשנת 2023): 2000 יורו למשתתף או 3000 יורו לזוג (כולל הסעה משדה-התעופה ובחזרה, אירוח מלא בדירה בת שני חדרים ליחיד או לזוג וארוחות צמחוניות במטבח הקהילתי. לא כולל טיסות). 

אתם מוזמנים לארגן קבוצה של חמישה מטפלים, בזמן המתאים לכם. 

לפרטים ולתיאום זמן לקבוצת מטפלים כתבו לי: drorgreen@gmail.com

או בווטסאפ:  00359-888-306092


 ד"ר דרור גרין

נולדתי בירושלים, 1954. אני מתגורר בכפר קטן בבולגריה, אב לארבעה ילדים אותם גידלתי בחינוך ביתי. ניהלתי את 'קוגיטו, בית-ספר לפסיכותרפיה' בזכרון-יעקב ולימדתי פסיכיאטרים, פסיכולוגים, פסיכותרפיסטים ורופאים בבית-הספר לפסיכותרפיה של הטכניון בביה"ח רמב"ם, בבית-הספר לפסיכותרפיה בבית-החולים בצפת בשיתוף עם מכללת צפת, ובלימודי ההמשך ברפואה של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב בשיתוף עם שירותי בריאות כללית. 

כאחד החלוצים בטיפול נפשי באינטרנט (משנת 1999) פיתחתי הקליניקה הווירטואלית הראשונה בעולם. 

סיימתי דוקטורט ותואר שני בפסיכותרפיה בסיטי יוניברסיטי (ריג'נטס קולג', לונדון), בוגר האקדמיה למוסיקה ע"ש רובין בירושלים (קומפוזיציה) והאוניברסיטה העברית (פילוסופיה ומוסיקולוגיה).

ד"ר לפסיכותרפיה, מוסיקאי, סופר, מאייר ואוצר תערוכות. חיברתי יותר מחמישים ספרים לילדים, למבוגרים וספרות מקצועית בתחום הטיפול הנפשי: 'טיפול נפשי, מדריך למשתמש', 'פסיכותרפיה ממבט אחר', 'פרויד נגד דורה', 'תיאורי-המקרים של פרויד', 'אימון רגשי', 'מקום בטוח' ו'שיחות עם הנסיך הקטן (על אימון רגשי ועל טבע האדם)'. בקרוב יצא לאור הספר 'חשיבה רגשית'. ערכתי והוצאתי לאור את תיאורי-המקרים של פרויד בעברית, וגם ספרים מאת חיים עומר, נחי אלון ואחרים. 

לאחר שחקרתי את מהות יחסי מטפל-מטופל במאות גישות טיפוליות פיתחתי את גישת 'האימון הרגשי', שאינה 'טיפול' אלא דרך-חיים  פשוטה ויעילה המאפשרת זיהוי ושיפור יומיומי של המיומנויות הרגשיות שלנו. 

בחמישים השנים האחרונות פיתחתי את 'החשיבה הרגשית', מתודה חדשה לחשיבה המעניקה כלים מעשיים לפיתוח רעיונות. בזכות המתודה לחשיבה רגשית המצאתי משחק חשיבה שמימן את לימודי באנגליה, כתבתי ספרים רבים, פיתחתי את הקליניקה הווירטואלית הראשונה בעולם ופיתחתי גישות חדשות לטיפול נפשי ולחשיבה. 

שימשתי כמנכ"ל 'הוצאת המוסיקה הישראלית' ו'הסדנה הירושלמית לעיצוב', ובאמצעות מתודת 'החשיבה הרגשית' המצאתי את משחק-החשיבה 'טריקסי' שנמכר ברחבי העולם במאות אלפי עותקים.

אני הבעלים של הוצאת הספרים הישראלית 'ספרים, הוצאה לאור', שבה יצאו לאור תיאורי-המקרים של פרויד, סדרת 'הספריה לפסיכותרפיה' וספרה האחרון של יונה וולך. 

אני הלום-קרב ממלחמת אוקטובר 1973.  


Bookmark and Share

מכתבים ממשתתפי סדנאות אימון רגשי

"השהות שלי במהלך כל השבוע, במקום נעים ובטוח, בכפר קטן בבולגריה, לא רחוק מנהר ויער, הייתה חוויה נפלאה אשר ניתקה אותי מעומס חיי היומיום שלי ועטפה אותי באהבה, בנדיבות וברוגע, מלווה כל העת בשמחת הילדים(מלכה).


"זו לא רק התנסות בעוד גישה חדשה או נוספת אלא ממש אימון הפנמה. עבורי זו היתה חוויה מעצימה ומרגשת" (שוש רוטשטיין - מטפלת באמצעות אומנויות). 


"נפלא להתחיל את היום עם הציפורים והתרנגולות בטיול בטבע, להמשיך אותו עם סדנת אימון רגשי בסטודיו המחבק של דרור, להכין ארוחה בריאה, לקנח בסדנה נוספת עם דרור, להאזין לנגינה בפסנתר של בני הבית ולהשתעשע עם הילדים" (ברכה ועידו, מאי 2013). 


"זו היתה חוויה שלא נשכח, ואנו מקווים מאד שיתאפשר לנו לחזור בעתיד למשכן האהבה והשלווה בכפר הקטן בבולגריה(אלי ותמר).


"יום יום קמנו אל גן העדן הקטן בכפר דבורישטה. משהו באוויר הצלול ובאנרגיות המרגיעות סימן לנו שקיבלנו את ההחלטה הנכונה והגענו למקום הנכון והבטוח. החל מגינת הירקות האורגניים, העצים המלבלבים במגוון פריחות צבעוניות ופירות מזמינים, ועד הנהר הזורם שעובר בכפר שכאילו הזמן בו עצר מלכת(דנה ואביה).


"תודה על שבוע חווייתי ומעשיר שבילינו אצלכם. החיבוק המשפחתי, הנוף ואווירת הכפר הוסיפו המון, והיוו השלמה נהדרת לסדנה המאללפת שתרמה לכל אחד מאיתנו בדרכו" (דינה פליטמן).


"זכיתי לשבעה ימים קסומים של שלווה וזמן שנמתח לו בעצלתיים, והיה זמן לכל דבר, לשיחות חולין ושיחות נפש, לארוחות משותפות (ומצוינות), לטיול של אחר צהריים בכפר, טיולים קסומים ביערות, למידה ויצירה" (גזית כהן).


"הסדנה היא מתנה נהדרת שהענקנו לעצמנו אחרי 25 שנות נישואין. כיום, חצי שנה אחרי הסדנה, מתנותיה עדיין עמנו ואת שלמדנו אנחנו חיים ומיישמים באופן יומיומי ולא פוסקים מלהודות" (עידו וברכה).


"הגענו עם ציפיות גבוהות ויצאנו עם תוצאות יוצאות דופן, הרבה מעבר למה שיכולנו לדמות" (אורית מקלר ואיריס קעטבי-נחמני).