ד"ר דרור גרין

איך שוכבים על ספה וירטואלית?

על יתרונותיו וחסרונותיו של הטיפול הנפשי באינטרנט

פורסם ב'נפש', רבעון לפסיכולוגיה, גליון 3, מאי 2000

Ó  כל הזכויות שמורות
 

איך שוכבים על ספה וירטואלית? זה פשוט מאוד. אפשר לקפוץ על הספה, להטיל קדימה את הרגליים, כך שהנעליים יישארו בחוץ ולא ילכלכו את הציפוי, ולהישען אחורה בנחת. זה לא שונה בהרבה משכיבה על ספה אמיתית, אבל זה דורש אימון מסוים של הדמיון.

האימון המסוים הזה של הדמיון הוא אולי ההבדל היחיד בין שכיבה על ספת קטיפה רכה בחדר האורחים שלכם, לבין שכיבה על ספת הפסיכולוג הוירטואלי, שנמצא בצד השני של האוקיינוס. האם זה באמת כך? האם טיפול נפשי באמצעות האינטרנט אינו שונה באופן מהותי מטיפול נפשי פנים-אל-פנים? האם טיפול באינטרנט בכלל אפשרי? מהם היתרונות והחסרונות של טיפול באינטרנט?

 

על מה אנחנו בכלל מדברים?

ההיסטוריה של הטיפול הנפשי החלה לפני מאה שנים, כאשר המציא פרויד את הרעיון של 'טיפול בדיבור'. מה שנראה היום מובן מאליו, היה אז רעיון מוזר למדי. הטיפול הנפשי היה מיועד לאנשים שהוטרדו מבעיות נפשיות, כגון חרדות, סימפטומים עצבניים, סיוטי לילה וכד'. פרויד האמין שבאמצעות שיחה אפשר להקל או להסיר את הסימפטומים הבעייתיים. הוא האמין שהנפש היא מנגנון מיוחד שמסתיר את הדברים הלא נעימים באמצעות הדחקה. הוא חשב שבאמצעות הטיפול בדיבור ניתן להפוך את הלא-מודע למודע, ובכך לסלק את הסימפטומים הלא נעימים.

עד היום לא נמצאו כל הוכחות מדעיות לתיאוריות של פרויד, ואין גם עדויות לכך שהטיפול הנפשי שהוא הציע אכן מקל על אלו שנעזרים בו. למרות זאת, במאה השנים האחרונות פותחו עוד כארבע מאות גישות טיפוליות שונות המבוססות על ההנחה שניתן לטפל בדיבור, ומיליוני בני אדם פונים לטיפול נפשי כאשר הם מוטרדים מבעיות שונות, החל מחרדת בחינות ועד לבעיות בחיי הנישואין. גישות אלו שונות מאוד זו מזו, וכל אחת מהן מתבססת על עקרונות שונים והנחות שונות. המשותף לכל אותן גישות הוא העובדה שכולן מבוססות על מטופל שבא ומספר את סיפורו. העובדה הזו היא אולי ההוכחה היחידה לתועלת שבפסיכותרפיה: בני-אדם חשים הקלה כאשר הם יכולים לספר את סיפורם.

הסיטואציה הטיפולית

למרות השוני בין הגישות הטיפוליות השונות, ובלי קשר למידת מורכבותן, הסיטואציה הטיפולית דומה מאוד בכל סוגי הטיפול. במפגש הטיפולי נוכחים שני אנשים: המטפל והמטופל. האחד מספר את סיפורו, והשני מאזין, מהנהן בראשו, לעתים מפרש את הסיפור ולעתים אף מוסיף סיפור משלו. זהו כל התהליך כולו.

הגיבור האמיתי של הטיפול הוא, אם כן, הסיפור. ומהו סיפור, אם לא אובייקט וירטואלי הנוכח בדמיונם של המטפל ושל המטופל? הרי הסיפור אינו נוכח למעשה בסיטואציה הטיפולית, והוא מותנה במאגר הזיכרונות והאסוציאציות של המטפל ושל המטופל.

אבל תודו, שגם אם יש בכך משום הקלה, לא תהיו מוכנים לספר את סודותיכם לכל אחד ובכל מצב. ואכן, הסיטואציה הטיפולית מיועדת ליצור מצב של אמון בין המטפל לבין המטופל, כדי ליצור את הקשר הטיפולי החיוני לתחילתו של הטיפול. ללא יצירת הקשר הטיפולי, לא יבטח המטופל במטפל ולא יספר לו את סיפורו.

איך משמשת הסיטואציה הטיפולית כאמצעי ליצירת אמון? באמצעות חזרה טקסית על מספר אלמנטים קבועים, ההופכים לשגרה. ראשית, מסכימים שני הצדדים על מספר קבוע של פגישות בשבוע (בדרך-כלל פגישה אחת) ועל מועד קבוע, ומשך זמן קבוע (בדרך-כלל חמישים דקות). גם המקום שבו נערכות הפגישות קבוע, וכך גם התשלום עבור הפגישות. בנוסף, משתדל המטפל ליצור סביבה טיפולית נעימה ובלתי משתנה. בדרך כלל זהו חדר שיש בו שני כסאות הניצבים בזוית מסוימת זה מול זה, ואין בו ריהוט רב או מאפיינים אישיים של המטפל. המטפל והמטופל יושבים תמיד על אותו הכסא. כמו-כן מבטיח המטפל למטופל לשמור על סודיות מוחלטת, ולא לשתף איש בסיפור שישמע ממנו.

 

ומה קורה בטיפול הנפשי באינטרנט?

הטיפול הנפשי באינטרנט עדיין אינו שכיח, אבל מי שמשוטט במרחבי ה-WWW יוכל לגלות ניצנים המעידים על קיומו. קיימים אתרים של מטפלים המציעים את שירותיהם, וקיימים אתרים רבים המציעים אינפורמציה בנוגע לטיפול נפשי באינטרנט (למשל, במדריך לפסיכותרפיה וירטואלית באתר של מטנויה: ttp://www.metanoia.org/imhs/).

איך זה מתבצע? האם באמת יש שם ספה וירטואלית, או שמא מדובר במשהו חדש לגמרי? למעשה, קיימות שתי דרכים עיקריות לטיפול נפשי וירטואלי. הראשונה היא 'שיחה' באמצעות 'צ'אט', כלומר 'שיחה' כתובה באמצעות משפטים העוברים 'און-ליין' בין המטפל למטופל. השנייה היא טיפול באמצעות מכתבים ששולחים המטופל והמטפל זה לזה באמצעות האימייל. שתי דרכים נוספות מנסות להעניק לטיפול הווירטואלי את המאפיינים המקובלים של טיפול, באמצעות ראייה ושמיעה. הראשונה היא טיפול באמצעות שיחה טלפונית (דרך האינטרנט), והשניה מציעה טיפול באמצעות וידאו קונפרנס, המאפשר למטפל ולמטופל לראות ולשמוע זה את זה באמצעות מסכי המחשב (דוגמה לאתר של מטפל פרטי, ולשירות שהוא מציע תוכלו לראות באתר של קרל ויינר: http://www.mindtraining.com/.

לא קשה להבחין, שגם באמצעות האינטרנט מתמקד הטיפול הנפשי באותה תופעה עצמה: בסיפורו של המטופל. עם זאת, מובן שהתנאים, שבאמצעותם מסופר סיפורו של המטופל, שונים באינטרנט מטיפול f2f (פנים אל פנים). הטיפול הנפשי באינטרנט טרם נחקר כהלכה, ועדיין לא נבדקו יתרונותיו או חסרונותיו. עם זאת, לא קשה להבחין ביתרונותיו או בחסרונותיו, ובכך שטרם גובשו כללי עבודה ואתיקה שיאפשרו למטופלים לתת את אמונם באמצעי חדיש זה לטיפול נפשי.

 

חסרונותיו של הטיפול הווירטואלי

אנשים רבים, השומעים על הטיפול הנפשי באמצעות האינטרנט, מעווים את פניהם בביטול. הרעיון של טיפול וירטואלי נראה להם מחריד. לדעתם, המחשב מבטל את הקשר האישי המיוחד העומד בבסיסו של כל טיפול נפשי. בכך, כמובן, הם צודקים. בטיפול הווירטואלי המטפל והמטופל אינם רואים זה את זה, אינם יכולים לזהות את שפת-הגוף, את הריח, את המחוות הקטנות והלא-מודעות שיש להן משמעות בכל קשר בינאישי, וכמובן הן חסרות את הקול האנושי על רבבות גווניו.

הקשר האישי, הנוצר בין מטפל למטופל, אינו, לכשעצמו, מטרת הטיפול, אך ליצירת הקשר הטיפולי יש מקום מרכזי בהצלחתו של כל טיפול. הטיפול הווירטואלי מאפשר אך ורק את העברתם של טקסטים בין המטפל למטופל, ומוחק את כל המאפיינים האישיים האחרים. לכאורה, מסך המחשב יוצר ניכור, שאינו מאפשר את יצירתו של הקשר הטיפולי.

לכך נוספת שאלת הסודיות, שהיא כה חיונית בכל סוג של טיפול נפשי. האמון הנוצר בין מטפל למטופל מבוסס על הסודיות המובטחת. לכאורה, כבר קיימות באינטרנט דרכים להבטחת סודיות, אך הדימוי הכללי של האינטרנט עדיין מושפע מן הידיעות על ההאקרים החודרים למחשבים וגונבים סודות צבאיים. מי שחושש לחשוף את סיפורו בפני המטפל, יזהר מאוד לפני שישלח אליו את סיפורו מבלי שידע לאיזה ידיים יתגלגל.

חסרון נוסף לטיפול באינטרנט הוא אמינותו המפוקפקת. בדרך-כלל אנו פונים לפסיכולוג או לפסיכותרפיסט בעקבות המלצה שקיבלנו ממישהו שאנחנו מכירים. לאחר מכן אנחנו פוגשים את המטפל, מתרשמים מנוכחותו, מן המקום שבו הוא עובד, מאישיותו ומן התעודות שעל הקיר. איך נוכל להתרשם מאדם שמעולם לא פגשנו? איך נוכל להבחין בין איש מקצוע אמיתי לבין מתחזה המעמיד פני מקצוען? באותה מידה לא יוכל המטפל להיות בטוח בזהותו של המטופל. האם זהו מטופל 'אמיתי' הזקוק לעזרה? אולי זו קבוצה של חברים המבקשים להשתעשע ומוכנים לשלם ולהעמיד פנים שיש להם בעיה נפשית מסוימת? האם הספקות האותנטיים העולים בלבם של המטפל ושל המטופל כאחד לא יכשילו כל אפשרות של טיפול?

 

יתרונותיו של הטיפול הווירטואלי

אם הסכמנו, שעיקרו של הטיפול הנפשי הוא הסיפור שמספר המטופל, ויכולת ההקשבה של המטפל, הרי שהטיפול באמצעות האינטרנט אינו גורם לשינוי מהותי בתהליך. ההבדל העיקרי מתבטא בסיטואציה הטיפולית, ולא בטיפול עצמו.

עד היום היה הטיפול הנפשי מיועד למי שיכול להרשות לעצמו לשלם עבורו. בכך נמנע הטיפול הנפשי מכל מי שאינו מסוגל לשלם את התשלום המינימלי של כמאתיים שקלים לשעה טיפולית שבועית. קופות-החולים וחברות הביטוח מגבילות את העזרה הנפשית שהן מציעות במספר קטן של פגישות, ללא אפשרות בחירת המטפל בידי המטופל.

הטיפול באמצעות האינטרנט מקטין באופן ניכר את העלויות ואת הזמן הנדרש, ובכך הוא נגיש לקהל רחב ששירותים אלו נמנעו ממנו עד כה. ראשית, באמצעות האינטרנט נחסכות מן המטפל הוצאות שכירת הקליניקה, וכן זמן רב של המתנה למטופלים, בזבוז זמן הנובע מביטולים, זמן נסיעה לקליניקה ובחזרה וכו'. אפשרויות העבודה של המטפל הופכות להיות גמישות יותר, ולמעשה הוא יכול לעבוד בכל מקום שבו הוא נמצא, באמצעות מחשב נייד. גם המטופל חוסך זמן יקר של נסיעות אל המטפל ובחזרה, בנוסף למחיר הנמוך יותר של הטיפול.

הטיפול באינטרנט מאפשר נגישות רבה יותר של מטפלים ומטופלים. באמצעות האינטרנט קל יותר למטופל למצוא את המטפל המתאים לו, מתוך מבחר רב יותר של מטפלים. הוא רשאי לבחור בשפה שבה הוא רוצה לדבר, במינו של המטפל, במוצאו ודתו של המטפל, וכן נתונים אישיים נוספים, שאינם עומדים לרשותו בחיפוש הרגיל אחרי מטפל. באותה מידה יכול המטפל להרחיב את קהל לקוחותיו, מבלי להיות מותנה במרחק הגיאוגרפי ובתחרות עם מטפלים אחרים המתגוררים באזור.

אחד הפרדוקסים הידועים בתחום הטיפול הנפשי הוא העובדה שדווקא אלו הזקוקים יותר מכל לעזרה נפשית אינם פונים לטיפול. הסיבה לכך נובעת מחששם של אלו הנמצאים בסיטואציה רגישה ושבירה לחשוף את סיפורם בפני אדם זר. דווקא במצבים הקשים האלו קשה לנו ביותר לבקש מידע בנוגע לעזרה נפשית, פן נחשוף בכך את חולשותינו, וגם אם נמצא את שמו של הפסיכולוג הרצוי נחשוש שמא מישהו יראה אותנו נכנסים למשרדו, ובכך יחשוף את סודנו. דווקא האנונימיות שבטיפול הנפשי באינטרנט מאפשרת לקהל רחב לקבל סיוע שנמנע ממנו בדרכים הרגילות. בטיפול הווירטואלי יכול המטופל להציג את עצמו בשם בדוי, מה שלא יפגע ביכולתו לספר את סיפורו ולקבל מן המטפל את הסיוע הדרוש.

לאנונימיות היחסית של הטיפול הווירטואלי יש גם יתרונות. בניגוד לחששות המקובלים מן הניכור הממוחשב, יוצרת ההתכתבות באמצעות האינטרנט קשר אינטימי מהיר ביותר. דווקא חסרונו של המגע האישי הישיר מאפשר, במונחיו של פרויד, העברה מושלמת (transference) שבאמצעותה משליך המטופל את רגשותיו על המטפל הלא נראה. לתהליך זה יש עוצמה רבה במהלכו של טיפול קונוונציונאלי, וגם בטיפול הווירטואלי יש לבדוק אותו בתשומת-לב, ולהיזהר מפירושים מוטעים של הרגשות המועצמים.

עד היום נהוג היה לפנות לטיפול נפשי כדי לטפל ב'בעיות' ובקשיים. אבל היום, בעידן הרפואה האלטרנטיבית והרפואה המונעת, עשוי הטיפול הנפשי לסייע גם למי שאינו סובל מבעיה מסוימת. כמעט כל אחד מאתנו יכול לשפר את יכולתו ביצירת קשרים בינאישיים, בפיתוח מיומנויות בעבודה ובלימודים, בהתמודדות עם מצבי משבר ולחץ, ובמצבים של שינוי. בשנים האחרונות אנו רואים כיצד יכולה הפסיכותרפיה לסייע בחיי היום-יום, בתחומי הייעוץ הארגוני לעסקים, בפיתוח תוכניות לשיפור האינטליגנציה הרגשית במערכות החינוך ובסדנאות לשיפור כישורי חיים. באמצעות האינטרנט ניתן לספק שירותים אלו לכלל האוכלוסייה ובעלויות נמוכות.

החיסרון העיקרי של הטיפול באינטרנט, היעדר המאפיינים האישיים של נוכחות הגוף והקול, עשוי להתגלות גם כיתרון. מאפיינים אלו, שאינם ניתנים לתיעוד ולבדיקה, מנעו את האפשרות לבדוק באופן אובייקטיבי את התהליך הטיפולי. הטיפול הנפשי הווירטואלי מנטרל את כל המרכיבים הסובייקטיביים, ומותיר נתונים אובייקטיביים המאפשרים לימוד, פיקוח ובדיקה של התהליך הטיפולי. נתונים אלו (data) הם הטקסט הכתוב, שגם המטפל וגם המטופל יכולים לשוב ולעיין בו במהלך הטיפול, והם אינם נתונים לעיוותי הזיכרון או לנקודת ראות חד-צדדית.

הסיטואציה הטיפולית החדשה

מה שמפחיד את החוששים מן הטיפול הנפשי הווירטואלי הוא השינוי המהותי בסיטואציה הטיפולית המקובלת, שיצרה תחושה של אמון וביטחון. ואכן, הסיטואציה הטיפולית הווירטואלית שונה מן היסוד ממה שהורגלנו אליו בעבר.

הסיטואציה הטיפולית החדשה מתייחסת אל חומר הגלם החדש של הטיפול, הטקסט הכתוב, ואל המערכת הממוחשבת שבאמצעותה הוא עושה את דרכו מצד אל צד. גם עכשיו על המטפל והמטופל להגדיר באופן מדויק את הזמן שבו הם נפגשים על המסך, כאשר מדובר ב'צ'אט', או את הזמן שבו הם מחליפים ביניהם מכתבים. כמו-כן עליהם להגדיר את גודל של המכתב, את התשלום, את תנאי הסודיות ואת משך הטיפול.

הסיטואציה הטיפולית החדשה הופכת את מסך המחשב לחדר הטיפולים בן-זמננו. למעשה, המסך הוא מעין חלון, שבאמצעותו ניתן להשקיף אל שני חדרי שונים: חדרו של המטפל מצד אחד, וחדרו של המטופל מצד שני. סיטואציה זו הופכת את הטיפול לשוויוני יותר, ומשנה את יחסי הכוחות המקובלים של הטיפול הנפשי. אחת הביקורות הקשות ביותר כנגד הטיפול הנפשי (ר' ספרו של ג'פרי מייסון: בגנות הפסיכותרפיה), טוענת שלא ניתן שלא להשתמש בכוחו של המטפל לרעת המטופל, כאשר המטופל נמצא בעמדה נחותה ורגישה יותר. הטיפול הווירטואלי יוצר סיטואציה שוויונית יותר, המאפשרת פיקוח רב יותר, וכמובן מונעת כל אפשרות של ניצול גופני (על-פי מחקרים כ- 50% מן המטפלים קיימו יחסי-מין עם מטופליהם).

 

סיכום

מתוך ניסיוני המועט בטיפול ווירטואלי, הופתעתי לגלות את עוצמתו ואת יתרונותיו לעומת הטיפול הקונוונציונאלי.

עם זאת, לא קשה להבחין בפגמים ובחסרונות של הטיפול הווירטואלי, ובמחלות הילדות המאפיינות אותו. המחקר שאני עורך בנושא זה מנסה לגבש כללי-יסוד חדשים לעבודתם של מטפלים (פסיכולוגים, פסיכותרפיסטים וכו') בתחום חדש זה. כללים אלו ינסו להגדיר את הסביבה הטיפולית החדשה, ואת האתיקה המקצועית המתחייבת מן השינויים הטכניים המהותיים (הצעות לקוד אתי חדש ניתן למצוא באתר:

http://www.concentric.net/~Astorm/ethguide.html.

עם תחילתה של המאה העשרים ואחת מאפשר האינטרנט לפסיכותרפיה לבצע קפיצת מדרגה. מטיפול אקסקלוסיבי המיועד לבני המעמד הבינוני האמיד, תרחיב הפסיכותרפיה את שירותיה, ותציע אותם לכל מי שמחזיק במחשב ביתי פשוט.

אבל את הטיפול הנפשי הווירטואלי לא כדאי לשפוט באמצעות המשקפיים הישנים שלנו, הכבולים בדימוי הישן של הטיפול הנפשי. מה שמלהיב במיוחד בטיפול הווירטואלי אינו יישומן של השיטות הקלאסיות הישנות, אלא האפשרות לפתח גישות חדשות, יעילות יותר, שיהפכו את הפסיכותרפיה למכשיר יעיל בחיי היום-יום.