15. חשיבה ביקורתית וחשיבה אמפתית

בחר גיליון קודם

חפש

הצטרף לרשימת המנויים


אימון רגשי - הרהור שבועי
 
 
ד"ר דרור גרין
 
גיליון 15, פברואר 2014

האימון הרגשי מבוסס על תפיסה חדשה של טבע האדם, שאינה מפרידה בין גוף לנפש, ומגדירה רגשות כתגובות גופניות לגירויים מן המציאות. המניע העיקרי להתנהגות האנושית הוא ההימנעות מחרדה והחיפוש אחרי תחושה של מקום בטוח. 

בספר 'אימון רגשי' הצגתי דרך מעשית ליישום האימון הרגשי בחיי היום-יום. בהרהור השבועי אשתף אתכם בהתבוננות בתהליך הרגשי בתחומים שונים בחיינו. אתם מוזמנים להגיב על הדברים בפורום באתר אימון רגשי.  

בחרתי להציג כאן את הסצינה של זוג הבולגרים הזקנים עם הפרה, משום שהיא מעסיקה כעת את מחשבותי ואת ידי, ואני מכנה אותה בשם 'אמפתיה'. זה צילום שצילמתי בזמן שטיילתי בין הכפרים שליד מנזר זֵמֵן במערב בולגריה, והדפסתי אותו על גבי בד ענק (130X190 ס"מ). כעת אני מעבד אותו בציור בצבעי שמן. 

מדוע אני מכנה את הציור-צילום (PhptoPainting) הזה בשם 'אמפתיה'? משום שזוג הבולגרים יצרו להם מקום בטוח בשדה שליד ביתם, כשריהטו אותו בשולחן עטוף בשעוונית צבעונית ובספסל מתחת לעץ, והם יושבים שם במשך שעות ארוכות ומתבוננים בנוף האהוב עליהם. הפרה חשה (כן, גם לפרות וכלבים וקופים ויצורים חיים אחרים יש יכולת אמפתית) בשקט שבו הם מתבוננים בה, ללא ביקורת או תוקפנות, ולכן היא מטה אליהם את ראשה לליטוף. הזקנה מתבוננת בה באמפתיה, כשהיא חשה בצורך שלה בליטוף, והזקן מתבונן בזקנה בעיניים טובות, כשהוא חש בגופו את האהבה שלה לפרה, שמן החלב שלה הם מכינים יוגורט וגבינות. 

רק בחיק הטבע, בשקט וברוגע, ללא איום או חרדה, יכולים בני-אדם לחוש אמפתיה כלפי בעלי-החיים. אם תבקרו במיכלאות ובבתי-מטבחיים, בלחץ העבודה בין המון בעלי-החיים החרדים ובמראה הדם וההרג, תגלו שהמראות הקשים משתקים את האמפתיה של העובדים, ומעוררים בהם אלימות כלפי בעלי-החיים. 

במצבי לחץ וחרדה היכולת האמפתית שלנו נחלשת, והאינסטינקט הבסיסי מעורר בנו אלימות וביקורתיות. נדמה לי שזו הסיבה, שבתרבות המערבית התחרותית-הישגית-חומרנית הפך המושג 'חשיבה ביקורתית', המבטא חוסר אמפתיה ואלימות, לערך חיובי המייצג 'קידמה'. 

מי צריך חשיבה ביקורתית? 

לחשיבה הביקורתית יש מקום מרכזי בהתפתחות התרבות המערבית. אפשר למצוא אותה כבר בראשית ימיה של הפילוסופיה היוונית, בדיאלקטיקה הסוקרטית מלפני אלפיים וחמש-מאות שנים. 

אבל מה שהפך את החשיבה הביקורתית למושג מרכזי בחיינו הוא המהפיכה הרציונלית של המאה השבע-עשרה, ובעיקר המתודה המהפכנית של רנה דקארט. 

דקארט לא השתמש במושג 'חשיבה ביקורתית' אלא בביטוי המעשי שלה: הטלת ספק. זו היתה הטלת ספק דידקטית, קונסטרוקטיבית, שאפשרה לו לבדוק את עצמו שוב ושוב, כדי להבין טוב יותר את המציאות. הטלת הספק של דקרט היא חשיבה המבקרת את עצמה, במטרה להימנע מטעות בהבנת המציאות. 

בזכות המתודה של דקארט, המבוססת על חשיבה המבקרת את עצמה, התאפשרה המהפיכה המדעית, ששינתה באופן מהותי ועדיין משנה במהירות עצומה את חיינו ואת העולם הסובב אותנו, בשל המהפיכה הטכנולוגית שבאה בעקבותיה. 

לחשיבה הביקורתית יש גם היום תפקיד מרכזי בכל מחקר מדעי או פיתוח טכנולוגי, וקשה לתאר את הקידמה האנושית בלעדיה. 

מי לא צריך חשיבה ביקורתית? 

מי שאינו עוסק במחקר או בפיתוח טכנולוגי אינו זקוק לחשיבה ביקורתית. אני יודע שהטענה הזו מערערת את כל האמונות המובנות מאליהן של תרבותנו, ובמיוחד את האמונה ברציונליות כערך מרכזי בחיינו. בואו ננסה לבדוק את הטענה הזו. 

דווקא המדענים הם שמצאו לאחרונה שהרציונליות אינה מאפיינת את טבע האדם. חוקרי-מוח וחוקרי התנהגות עורכים בשנים האחרונות מחקרים רבים, המעידים על האופי הלא-רציונלי של התנהגותנו. פרופ' דן אריאלי מתאר זאת בבהירות רבה בספרו 'לא רציונלי ולא במקרה', וזוכה פרס נובל הישראלי, פרופ' דניאל כהנמן, מעיד על כך בספרו 'לחשוב מהר, לחשוב לאט'. 

גם גילוי נוירוני המראה לפני כעשרים שנה מעיד על התמקדותו של המוח שלנו ביצירת רשת חברתית, ולא בזיהוי מדויק של המציאות. המוח שלנו אינו פועל כמחשב מדויק, המזהה את המציאות באופן חד-משמעי, אלא כמכשיר המייצר סיפורים המסבירים את המציאות. כדי לאפשר לנו להתמצא במציאות משווה המוח שלנו בין הסיפורים וההתנסויות שלנו כדי שנוכל לבצע החלטות במהירות רבה, אך הוא מתעלם מן המציאות עצמה. 

אפשר להסביר את היכולת המופלאה הזו של המוח. מה שמאפשר לנו לשרוד במציאות אינו היכולת האינדיבידואלית שלנו לזהות את המציאות, אלא דווקא היכולת שלנו לשתף פעולה. אילו המוח שלנו היה מזהה את המציאות באופן רציונלי, היינו נתקפים בחרדה גדולה שהיתה משתקת אותנו. זו הסיבה שמי שמזהה את המציאות כפי שהיא, על כל הסכנות הצפונות בה, נתקף בחרדה גדולה המונעת ממנו לתפקד, ומוגדר כחולה-נפש. 

מה שמאפשר לנו לשרוד במציאות המאיימת, שבה מותנו צפוי מראש, ואסונות יכולים להתרחש, ומתרחשים, בכל רגע, הוא היכולת הרגשית ליצור לעצמנו תחושה מדומה של מקום בטוח, באמצעות רשת של קשרים חברתיים. אנחנו זקוקים לתמיכה חברתית כדי להרגיש בטוחים בעולם, גם כשאין לכך הצדקה רציונלית. זוגיות טובה ומשפחה תומכת מחזקות את תחושת הביטחון שלנו, וגם את המערכת החיסונית שלנו, מאריכות את חיינו ומעניקות משמעות לחיינו. 

המהפיכה הרציונלית, ובעקבותיה הגילויים המדעיים והשינויים הטכנולוגיים המהירים, אפשרו לבני-האדם להתפתח במהירות ולשלוט בעולם. אבל החשיבה הביקורתית פורשה בטעות כמאפיין הכרחי של ההתנהגות האנושית, ונכפתה עלינו באמצעות מערכות החינוך והתקשורת, עד שהפכה למעין אמונה דתית. המושג 'חשיבה ביקורתית' הפך למושג מפתח בכל מערכת חינוך או תוכנית חינוכית, וגם למאפיין בסיסי המעיד על יכולתם של בני-אדם ועל ערכם. 

השינויים המהירים שיצרו המדע והטכנולוגיה בתרבות המערבית יוצרים לחץ גדול על כל אחד מאתנו, ומחזקים את תחושת החרדה הבסיסית שלנו. החרדה משתקת את היכולת האמפתית שלנו והופכת אותנו לאלימים יותר. העיוות של המושג 'חשיבה ביקורתית' השכיח את תפקידו הראשוני, שיועד להיות מכשיר לבדיקה-עצמית, והפך אותו למכשיר להגנה עצמית או לתוקפנות. בתרבות שבה אנחנו חיים המושג 'חשיבה ביקורתית' הפך למכשיר שנועד לערער, לשפוט ולחלוק על מעשיהם של אחרים. הביקורת הפכה להתמחות מקצועית שנועדה לבחון ולשפוט את יצירתם של אחרים, ולסווג אותם בהיררכיה של תרבות כפויה. במקום לשתף זה את זה במוסיקה שאהבנו, ביצירת אמנות שריגשה אותנו או בספר שמילא אותנו באושר אנחנו מושפעים לרעה מביקורת ספרותית, מביקורת תיאטרון, מביקורת תערוכות, מביקורת מסעדות ומשאר סוגי הביקורת. 

גם ביחסים שאנחנו מנהלים עם האנשים הקרובים לנו אנחנו עושים שימוש רב בביקורת, מנתחים את אישיותם של חברינו, מטילים ספק בבחירות של בני-זוגנו ומצביעים על הפגמים ביצירה התמימה של ילדינו (כדי שהביקורת 'תחזק' אותם ו'תועיל' להם בהתפתחותם). 

במקביל להתחזקות מעמד החשיבה הביקורתית בחיינו נוצר גם הבוז לתהליכים רגשיים. כשם שאנו שופטים את מעשיהם של אחרים על-פי מידת הרציונליות שלהם, אנחנו בזים למי שמונע על-ידי רגשותיו. בתרבות שלנו המשפט "היא מאוד אמוציונלית" מבטא בוז ודימוי שלילי. האלהת הרציונליות והבוז לרגשות שיתק את המיומנויות הרגשיות שלנו ואת היכולת שלנו לזהות ולשפר אותן. 

אבל בני-אדם אינם רציונליים, והמיומנויות הרגשיות שלנו הן התנאי להישרדות ולקיום חיים חברתיים. בד בבד עם ההתקדמות הטכנולוגית המהירה במאה העשרים-ואחת, חלה נסיגה עצומה ביכולת הרגשית שלנו, וביכולתנו ליצור לעצמנו תחושה של מקום בטוח בעולם משתנה ומעורר חרדה. מחקרים רבים מעידים על כך שתחושת האושר נוצרת בעיקר בסביבה חברתית תומכת, בתנאים של שיתוף, ושהיא נעדרת בתרבות תחרותית-אנוכית. 

כדי לשפר את היכולת הרגשית שלנו, את תחושת הביטחון שלנו בעולם ואת היחסים שלנו עם הסובבים אותנו עלינו ללמוד להבחין בין החשיבה הביקורתית הבוחנת את עצמה, למטרות מדעיות טכנולוגיות, לבין חיי היומיום שלנו שאינם רציונליים, הדורשים מאתנו בעיקר שיתוף ואמפתיה. 

הצעה מעשית: נסו להימנע מן החשיבה הביקורתית בשעה שאינכם עוסקים במחקר או בפיתוח טכנולוגי. נסו, למשך שבוע או שבועיים, להימנע מכל ביקורת על אחרים, ובמקביל בטאו תמיכה והערכה לסובבים אתכם. אם אינכם בטוחים בכך, הניסיון הבא יוכיח את התועלת שבוויתור על הביקורתיות. בשבוע הקרוב אימרו לכל מי שתפגשו שהחולצה שהוא לובש יפה, גם אם זו חולצה בלויה ומרופטת. כך תגלו, שמחוץ לאנשים ביקורתיים וחשדניים במיוחד, תגרמו שמחה רבה לכל מי שתשבחו אותו על חולצתו. 

שבוע טוב, 

דרור

Bookmark and Share

 

אימון רגשי וקדרות

סדנה זוגית אצלנו בכפר

סדנה בהנחיית ד"ר דרור גרין ואפרת גרין

זוגיות היא אחד הצרכים האנושיים הבסיסיים, ורוב בני-האדם מבלים את חייהם עם בני-זוג. הזוגיות יוצרת בנו תחושת ביטחון, משפרת ומאריכה את חיינו. 

כדי ליצור זוגיות יציבה וטובה עלינו לעשות שימוש יעיל במיומנויות הרגשיות שלנו. אך איש לא הכשיר אותנו לחיי זוגיות, ומעולם לא למדנו לעשות שימוש מתאים במיומנויות הרגשיות הנחוצות לשם כך.

האימון הרגשי הוא גישה פשוטה ויעילה לשיפור המיומנויות הרגשיות, המאפשרות לנו ליצור זוגיות טובה ולשמור עליה לאורך זמן. הסדנה תאפשר לכם להתנסות במיומנויות הרגשיות באמצעות תרגול ובעבודה בחומר. זהו צעד ראשון לדרך אותה תוכלו לסלול עבור עצמכם, מדי יום מחדש. 

הסדנה מותאמת לצרכים של כל זוג, הקשורים בזוגיות ובהורות וגם בתחומי העניין המיוחדים של בני-הזוג. בסדנה נשתף אתכם בחיינו בכפר הבולגרי הקטן, בעבודה בחומר ליד האבניים, ביצירה וביישום האימון הרגשי בשגרת היומיום. 

"דרור הוא אחד מאנשי המקצוע הייחודיים שפגשתי. אין אף אחד שדומה לו בנוף המקצועי שלנו. הוא חושב בצורה מיוחדת ופוריה. אני משוכנע שהסדנה שהוא מציע תהיה חוויה מגרה ומעשירה, שתתן למשתתפים נקודת מבט חדשה" (פרופ` חיים עומר, אוניברסיטת תל-אביב, מחבר הספרים `שיקום הסמכות ההורית`, `השטן שבינינו`. `פחדים של ילדים` ועוד). 
 

אימון רגשי

כל חיינו אנו מחפשים אחר מקום בטוח שיגן עלינו מסכנה וישכיח את חרדת-המוות הטבעית שלנו. שבע המיומנויות הרגשיות הן הכלים הטבעיים שבאמצעותן אנו יוצרים תחושה של מקום בטוח.

זוגיות היא אחת הדרכים היעילות ביותר ליצירת תחושה של מקום בטוח. זוגיות טובה יוצרת בנו תחושת ביטחון, משפרת את בריאותנו ומאריכה את חיינו. כדי ליצור זוגיות טובה עלינו לעשות שימוש יעיל במיומנויות הרגשיות שלנו.

האימון הרגשי הוא כלי לזיהוי ולשיפור שבע המיומנויות הרגשיות, שבאמצעותן אנו יוצרים לעצמנו תחושה של מקום בטוח. באמצעות האימון הרגשי והתרגול של שבע המיומנויות הרגשיות אנו לומדים ליצור לעצמם מקום בטוח מדי יום מחדש, ובכך למנוע משברים ולהעמיק את השותפות הזוגית.

האימון הרגשי אינו `טיפול` אלא דרך-חיים, שתאפשר לכם לעשות שימוש יעיל במיומנויות הרגשיות ולממש טוב יותר את הפוטנציאל האנושי והזוגי שלכם. הסדנה אינה מיועדת ליצור שינוי מיידי אלא להציג כלי שתוכלו לעשות בו שימוש יומיומי לשיפור הקשר הזוגי.

באתר ניתן לקרוא את המבוא לספרי 'אימון רגשי', וכן לרכוש את הספר המודפס

"סדנת האימון הרגשי עם דרור ואפרת גרין היתה מתנה יפה שהענקנו לעצמנו אחרי 30 שנים של זוגיות. דרור ואפרת אירחו אותנו בתוך חייהם, בכפר פסטורלי שופע ירק, בועה אקס-טריטוריאלית קסומה" (ברכה ועידו, מאי 2013). 

 


הסדנה

סדנת האימון הרגשי מיועדת לזוג שרוצה לשפר, לטפח, להעמיק ולהצמיח את הקשר ואת האהבה. 

נארח אתכם בדירת-האירוח שלנו, ליד ביתנו בכפר דבורישטה בבולגריה, למשך שבוע.

כל אחד מימי השבוע יוקדש ללימוד ולתרגול של אחת משבע המיומנויות הרגשיות. 

המפגשים יתבססו על הניסיון האישי שלכם, ויכללו סימולציות ומשחקי-תפקידים, שיאפשרו לכם לזהות את המיומנויות הרגשיות המניעות את הקשר שלכם ולהתנסות בהן במשחק, בשיחה, בכתיבה ובעבודה בחומר. 

במהלך הסדנה נשתף אתכם בחיינו בכפר הבולגרי, המבטאים את התרגול היומיומי של האימון הרגשי בזוגיות, בגידול ילדינו בחינוך ביתי, בעבודת הבית והגינה ובמפגש עם הטבע הסובב אותנו. אנחנו איננו מושלמים, והאימון הרגשי מאפשר לנו לקבל גם את הפגמים והכישלונות וליצור מדי יום מחדש את המקום הבטוח ואת האהבה. 

תיאור-מקרה של אימון רגשי לזוגיות תוכלו לקרוא בספריית האתר. תיאור-המקרה לקוח מתוך ספרי `פסיכותרפיה ממבט אחר`.   

הסדנה תאפשר לכם להכיר את הכלים הבסיסיים של האימון הרגשי, אך לא תשנה את חייכם. כדי ליצור את השינוי יהיה עליכם להמשיך ולתרגל זאת מדי יום, מחדש. זה קל ופשוט, אך בתקופה שלאחר הסדנה כדאי מאוד להמשיך בהדרכה שבועית באתר האינטרנט, בקליניקה הווירטואלית שפיתחתי.  
 
"אני ממליצה בחום על הסדנה לאימון רגשי לזוגות המעוניינים לשפר ולפתח את הזוגיות שלהם למקום בוגר ובשל, עמוק ומחוייב, הפותח אפשרויות חדשות גם למי שנדמה לו שכבר ניסה את הכל. אני ממליצה על ההיכרות עם דרור ואפרת, שהינם אנשים מיוחדים במינם, מעוררי השראה ואהבה" (אסתר גילת, יוצרת ופסיכולוגית קלינית. www.esthergilat.net). 
 
המיקום והמחיר
 
הסדנה מתקיימת בדירת האירוח שלנו בכפר בולגרי קטן ויפה, לא רחוק מן העיר קיוסטנדיל, 80 קילומטרים מסופיה, בירת בולגריה. 

אזור קיוסטנדיל הוא מרכז עצי הפרי של בולגריה (במיוחד דובדבנים), והוא עשיר בנחלים ונהרות, הרים, ומעיינות בריאות חמים שהרומאים גילו לפני אלפיים שנה. 

 

דירת האירוח פונה אל מטע דובדבנים, והיא כוללת חדר-שינה, חדר-אורחים, מקלחת ושירותים וגם מטבחון המאפשר הכנת ארוחות (אתם מוזמנים להצטרף לארוחות המשפחתיות שלנו). 

 

 

 

 

 

התשלום כולל את הסדנה ואת שבעת ימי האירוח,  הסעה משדה-התעופה, ואינו כולל טיסה.  

 
 
 
לתיאום סדנה כתבו אלינו: 
 

או התקשרו לטלפון ישראלי:

 073-2248404

 

 
"יום יום קמנו אל גן העדן הקטן בכפר דבורישטה. משהו באוויר הצלול ובאנרגיות המרגיעות שמשדר ביתם של דרור ואפרת , סימן לנו שקיבלנו את ההחלטה הנכונה והגענו למקום הנכון והבטוח. החל מגינת הירקות האורגניים, הסטודיו לקרמיקה של אפרת, העצים המלבלבים במגוון פריחות צבעוניות ופירות מזמינים, ועד הנהר הזורם שעובר בכפר שכאילו הזמן בו עצר מלכת(דנה ואביה). 

 ד"ר דרור גרין

נולד בירושלים, 1954, מתגורר בכפר דבורישטה שבבולגריה עם אפרת וארבעת ילדיהם. ניהל את 'קוגיטו, בית-ספר לפסיכותרפיה' ולימד פסיכיאטרים, פסיכולוגים ופסיכותרפיסטים בבית-הספר לפסיכותרפיה של הטכניון בביה"ח רמב"ם, בבית-הספר לפסיכותרפיה בבית-החולים בצפת בשיתוף עם מכללת צפת, ובלימודי ההמשך ברפואה של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב בשיתוף עם שירותי בריאות כללית. 

פיתח את גישת 'האימון הרגשי' ומנהל את 'המכון לאימון רגשי' בבולגריה. כאחד מחלוצי הטיפול הנפשי באינטרנט פיתח את הקליניקה הווירטואלית הראשונה.  

ד"ר לפסיכותרפיה, מוסיקאי, סופר ומאייר. חיבר כארבעים ספרים לילדים, למבוגרים ובתחום המקצועי, וביניהם: 'טיפול נפשי, מדריך למשתמש''פסיכותרפיה ממבט אחר', ו'פרויד נגד דורה'. הספר 'אימון רגשי' יצא לאור בשנת 2011, ואת חלקו הראשון ניתן לקרוא באתר.


אפרת גרין 

בת קיבוץ רמת-יוחנן, 1969, מתגוררת בכפר דבורישטה בבולגריה עם דרור וארבעת ילדיהם, הגדלים בחינוך ביתי בחיק הטבע. 

למדה מנהל עסקים ושיווק, ועסקה בהם מגיל צעיר בישראל ובעולם. טיילה ולמדה שפות ותרבויות. 

 

 
מאמנת אישית ועסקית. בסטודיו שלה לקדרות היא יוצרת כלים שימושיים ומשחקים, מלמדת, מדריכה ומאמנת למצוא את המקום הבטוח דרך החומר.

Bookmark and Share