הבית ליד הנהר

בית-הסופרים הוא מקום לכתוב וליצור בו בכפר בולגרי קסום

ד"ר דרור גרין

  

הכתיבה עומדת במרכז חיי, ועד היום כתבתי יותר מחמישים ספרים, ניהלתי הוצאת ספרים, התמחיתי בכל תהליכי הפקות הדפוס והעיצוב, תרגמתי וערכתי ספרים רבים. מעולם לא רציתי להתפרנס מכתיבת ספרים. אני אוהב לכתוב, ולא רציתי להתאים את עצמי לדרישות 'השוק' או 'לטעם הקהל'. זו הסיבה, שכמו רוב הסופרים בעולם, לא יכולתי לכתוב באופן קבוע, מדי יום, במקום המתאים לכתיבה. לכן נהגתי לצאת מדי פעם לכתוב במקומות שמאפשרים לי להתרחק משגרת חיי. אהבתי להתארח ב'בית-הסופרים' שבבית-דניאל בזכרון-יעקב, בבית שבו התארחה גם לאה גולדברג, ולכתוב שם יום אחד בשבוע. אהבתי לכתוב בבתי-הקפה של פריז, וגם בעיר הספרים האנגלית היי-און-וויי. 

גם עכשיו, כשאני גר בחיק-הטבע, בכפר קטן ושליו בבולגריה, אני צריך לצאת מביתי כדי למצוא את השקט והניתוק הדרושים לכתיבה. כך הצלחתי להגשים את חלומי. בניתי לי את 'בית-הסופרים' שלי על גדת הנהר סטרומה הזורם מבולגריה עד לחופי יוון, וכאן אני יושב וכותב, כשאני משקיף על הנהר הזורם לרגלי, ומקשיב לאוושת הרוח בין ענפי עצי הדובדבן. לפעמים, כשאני צריך לעבד משהו במחשבותי, אני יוצא להליכה על גדת הנהר, בין הפרות והעזים שבין העצים, או בשבילים העולים אל ההר. לפעמים אני עובר בכיכר הכפר, ליד הכנסיה, מתבונן בתושבי הכפר הזקנים היושבים יחד ושותים משהו ליד המכולת או בבית-הקפה הקטן. אני בקושי מבין את שפתם, ודבר לא מפריע לי בעבודתי. 

ובכל זאת חסר לי משהו. אמנם הבדידות וההתנתקות מאפשרים לי לכתוב ללא כל הפרעה, ועם זאת אני זקוק גם למישהו לשוחח איתו מפעם לפעם, או לשתף אותו במחשבותי. כמי שעוסק בחשיבה גיליתי שכאשר אני משתף אחרים במחשבותי אני פורה הרבה יותר. האפשרות לשתף זרים נוחה יותר, משום שהיא נייטרלית ולא ביקורתית, ואינה מסיטה אותי ממחשבותי. 

זו הסיבה שבבית-הסופרים החדש שלי בניתי שתי דירות. הדירה השניה מיועדת לסופר או יוצר או מי שמבקש מקום לחשוב בו, שיתארח כאן בין שבועיים לחודש. 

"הבית, האחרון בשורת הבתים סמוך לגדת הנהר, הוא המקום האולטימטיבי למחפשי שקט וזמן לעצמם והמוכנים להתמסר לו, לאוהבים לטייל בטבע וברגל ולשקוע בהמיית הנהר הזורם ובציוץ הציפורים" (עירית רובינגר, צלמת). 
 
 

הכפר

בית-הסופרים שוכן בקצהו של כפר קטן, לא רחוק מן העיר קיוסטנדיל, כתשעים קילומטרים מדרום מערב לסופיה, בירת בולגריה, לא רחוק מגבול מקדוניה ומגבול סרביה, 120 ק"מ מגבול יוון. 

העיר קיוסטנדיל היא בירת עצי הפרי של בולגריה, ובכפר צומחים דובדבנים, תפוחים, אגסים, שזיפים, אפרסקים, גפנים ועצי אגוז. האזור עשיר בנחלים ונהרות, הרים, ומעיינות בריאות חמים שהרומאים גילו לפני אלפיים שנה. על ההר שליד העיר יש אתר סקי קטן, הפעיל בעונת השלגים. 

"שבועיים הייתי בבית שבקצה הכפר הבולגרי. ממנו והלאה השדות, עצים, הנהר הסואן, ‏הצפרים. רעש מכונה כמעט אינו נשמע. פעם בשעה עוברת רכבת איטית בגדה שממול ומוסיפה איזה ‏גוון אינטימי לנוף הפראי. ‏
שביל עולה אל תוך ההר. עובר בתוך הסבך והחורש עד לקניון בין צוקים שחורים. מומלץ." (דן ערמון, משורר). 
 

בכפר מתגוררים כמאה-ועשרים תושבים, המגדלים בגינותיהם את הירקות שהם אוכלים, ושותים את חלב העזים והפרות שהם מגדלים. 

בכפר יש, במרחק הליכה מבית-הסופרים, חנויות מכולת, בית-קפה-מסעדה וגם חנות יד-שניה של חפצים המגיעים מגרמניה. החיים בבולגריה זולים מאוד, ובעיר קיוסטנדיל יש מסעדות רבות (מחיר ארוחה טובה אינו עולה על 8-15 יורו), שוק, מדרחוב יפה וסופרמרקט שפתוח שבעה ימים בשבוע מן הבוקר ועד תשע בערב. 

"מן החלונות נשקף נוף ‏מעורר השראה של טבע במיטבו. ניתן לנשום את האוויר הצח, וליהנות מניחוחותיו המתוקים של הטבע. ‏תענוג לשבת בדירה או מחוצה לה, ליהנות מקרני השמש, לקרוא, לכתוב, לשמוע מוסיקה, לחשוב או ‏פשוט - להיות." (ד"ר יעל גוטר, מנחת כתיבה). 

בכפר יש תחנת רכבת, הנוסעת בין סופיה לקיוסטנדיל שלוש או ארבע פעמים ביום (לאט מאוד), ואפשר להגיע לקיוסטנדיל גם באוטובוס או במונית (במחיר של 8 יורו לנסיעה). 

הדירה מתאימה ליחיד/ה. 

המחיר לסופרים, יוצרים והוגים: 1000 יורו לשבועים לפחות (500 יורו לכל שבוע נוסף)

"בבית קטן על גדת הנהר ..." יכול להיות התחלה של סיפור. ‏
במקום קסום בכפר קטן בבולגריה ישנו בית קטן, שקיימים בו כל הדברים ‏הבסיסיים שצריך כדי לשהות בנוחות ובנעימים. ויותר מכך, הטבע עוטף ‏ומהפנט. ‏
לפני כמה שבועות נתתי לעצמי מתנה מופלאה, לשהות שם עם עצמי, לתת ‏לעצמי את הזמן להיות, פשוט להיות. לשמוע את פעימות ליבי, להרגיש את ‏עצמי, לקרוא, לכתוב, ללכת בטבע ולהגות. ‏
מודה על כל רגע של קירבה לעצמי. מודה על הזכות לשהות במקום הקסום ‏הזה שאיפשר להרבה תהליכים להבשיל ולהתרחש בתוכי. ‏
ומזמינה אתכן ואתכם להיכנס לקישור ולהתרשם. יכול להיות שבדיוק כמוני, ‏כשתראו את התמונות ותיקראו את המילים, תשמעו את קריאת הלב לצאת ‏למסע מופלא במקום המיוחד הזה.‏" (אור ג'וארי, מטפלת ומאמנת). 
 

 בית-הסופרים

הבית כולל שתי קומות. בקומה השניה אני כותב, וקומת הקרקע מיועדת לאורחים (סופרים, מלחינים ויוצרים אחרים). הדירה כוללת שני חדרים (חדר-שינה קטן וחדר אורחים שבו גם מטבחון), שירותים ומקלחת, כניסה מוארת עם שולחן לארוחת-בוקר וגם פינת כריות. 

הבית פשוט ונעים, ומתאים למי שאוהב את חיי הכפר והטבע, אינו חושש מריח הפרות ומהעזים והכבשים שעוברים בשביל שבין הבית לנהר, או מקריאת התרנגול לקראת הבוקר. 

הדירה כוללת חדר-שינה, 

עם פינת כריות,

להרהור ולחשיבה,

חדר-אורחים, 

ובו גם מטבחון שניתן לבשל בו,

מקלחון ושירותים, מכונת כביסה,

ומבואה מוארת המשקיפה אל החצר. 

עיקול הנהר הוא מקום טוב להשתכשך או לשחות. 

לאורך הנהר אפשר לטייל ולמצוא עוד ועוד פינות קסומות. 

הבולגרים גאים בארבע עונות השנה השונות והמיוחדות, שכל אחת מהן מתאפיינת במזג-אוויר ובמראה שונה, המשפיעים גם על עבודת האדמה.   

באביב הארץ כולה קמה לתחיה, על העצים מלבלבים עלים וניצנים, והאדמה מתכסה בירוק. הקיץ חם וגשום, ולכן הכפר כולו טובל בירק וקשה לתאר את יופיו של הנהר שהעצים משתקפים בו. בסתיו מאדימה עלוות העצים, והנוף כולו משתנה, ובחורף מכוסה האדמה בשלג, וקר כאן מאוד (הבתים מוסקים וחמים). 

לפרטים נוספים כתבו אלי:

drorgreen@gmail.com

או התקשרו לווטסאפ: 00359-888-306092 


 ד"ר דרור גרין

נולדתי בירושלים, 1954, ובעשר השנים האחרונות אני מתגורר בכפר בולגרי נידח וקסום, בחיק הטבע, ומגדל ארבעה ילדים בחינוך ביתי.

חיברתי יותר מחמישים ספרים לילדיםלמבוגרים וגם ספרי שירה וספרות מקצועית בתחום הטיפול הנפשי: 'טיפול נפשי, מדריך למשתמש''פסיכותרפיה ממבט אחר', 'פרויד נגד דורה' ו'תיאורי-המקרים של פרויד'. הספר 'אימון רגשי' יצא לאור בשנת 2011, הספר 'שיחות עם הנסיך הקטן' יצא לאור בשנת 2014, הספר 'מקום בטוח' יצא לאור בשנת 2015. 

ספרי יצאו לאור בהוצאות רבות, וביניהן 'שוקן', 'כתר' ו'מודן', ובמהלך השנים הקמתי את 'ספרים, הוצאה לאור', בה ערכתי, תרגמתי והוצאתי לאור ספרים רבים, ובהם תיאורי-המקרים של פרויד, ספרי שירה מאת יונה וולך ומשוררים נוספים, וכן ספרי פסיכותרפיה מאת חיים עומר, נחי אלון ואחרים. 

במשך שבע שנים ערכתי את כתב-העת 'פיוט', שבמסגרתו קיבלו מאות מנויים שיר חדש מדי שבוע (יהודה עמיחי, יונה וולך, זלדה, אגי משעול ועוד), ובשתים-עשרה השנים האחרונות אני שולח מדי שבוע הרהור ושיר לשלושת אלפים מנויים באמצעות האינטרנט. 

בצעירותי התמחיתי בעיצוב, הפקה והוצאה לאור, וניהלתי את 'הסדנה הירושלמית לעיצוב'. 

סיימתי דוקטורט ותואר שני בפסיכותרפיה בסיטי יוניברסיטי (ריג'נטס קולג', לונדון), בוגר האקדמיה למוסיקה ע"ש רובין בירושלים (קומפוזיציה) והאוניברסיטה העברית (פילוסופיה ומוסיקולוגיה). שימשתי כמנכ"ל 'הוצאת המוסיקה הישראלית' והמצאתי את משחק-החשיבה 'טריקסי' שנמכר במאות אלפי עותקים ברחבי העולם. 

ניהלתי את 'קוגיטו, בית-ספר לפסיכותרפיה' בזכרון-יעקב ולימדתי פסיכיאטרים, פסיכולוגים ופסיכותרפיסטים בבית-הספר לפסיכותרפיה של הטכניון בביה"ח רמב"ם, בבית-הספר לפסיכותרפיה בבית-החולים בצפת בשיתוף עם מכללת צפת, ובלימודי ההמשך ברפואה של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב בשיתוף עם שירותי בריאות כללית. 

פיתח את גישת 'האימון הרגשי' ואני מנהל את 'המכון לאימון רגשי' בבולגריה. כאחד מחלוצי הטיפול הנפשי באינטרנט פיתחתי את הקליניקה הווירטואלית הראשונה. 

אני הלום-קרב ממלחמת יום-הכיפורים. 

Bookmark and Share