|
חברי האקדמיה לחשיבה בהנחיית ד"ר דרור גרין
בתקופה של שינויים מהפכניים הדורשים מאיתנו להסתגל מחדש לעולם הסובב אותנו, האקדמיה לחשיבה משמשת מרכז ללימוד ולהבנת השינויים (הפוליטיים, האקלימיים, החברתיים, הטכנולוגיים, התרבותיים), במטרה לפתח דרכים חדשות לקיום האנושי. חברי האקדמיה לחשיבה יהיו קהילה קטנה של עשרה עד עשרים חברים בעלי ניסיון וידע בחשיבה ובחקר טבע האדם, שייפגשו בכפר הבולגרי שלוש או ארבע פעמים בשנה. במפגשים באקדמיה, בכפר הבולגרי, יקשיבו חברי האקדמיה זה לזה, וינסו להבין מחדש את התהליכים המהפכניים המתרחשים בעולם בעשור השלישי של המאה העשרים-ואחת. הם יחפשו דרכים לפיתוח מתודות לחשיבה ולפיתוח רעיונות שיסייעו להתמודדות יעילה ויצירתית עם השינויים האקלימיים, הפוליטיים, הטכנולוגיים והחברתיים של המאה העשרים-ואחת.
חשיבה רגשית מתודת 'החשיבה הרגשית' אינה תיאוריה פילוסופית אלא דרך פשוטה ומעשית לשיפור תהליכי חשיבה ולפיתוח רעיונות. התרבות המערבית מבוססת על היררכיה כוחנית המחבלת בחשיבה החופשית, ועל דואליזם מלאכותי המבחין בין טוב לרע, בין גוף לנפש ובין חשיבה רציונלית לבין רגשות. במשך שנים רבות חקרתי את טבע האדם וגיליתי את התהליך הרגשי המשמש כמכשיר הניווט של המוח, ומאפשר לנו להיזהר מכל מה שמעורר בנו את חרדת-המוות הטבעית ולזהות את מה שיוצר בנו תחושה של 'מקום בטוח'. תורת 'האימון הרגשי' שפיתחתי מאפשרת לנו לזהות ולשפר את שבע המיומנויות הרגשיות שבאמצעותן אנחנו יוצרים תחושה של מקום בטוח. בזכות חקר המיומנויות הרגשיות גיליתי שגם החשיבה היא מיומנות רגשית, ושההתנהגות האנושית אינה רציונלית אלא אוטומטית. החשיבה הקוגניטיבית, הרציונלית, היא רק קצה הקרחון המאפשר לנו לזהות ולשפר את המיומנויות הרגשיות שלנו, ובכך לשנות את תבניות ההתנהגות והחשיבה האוטומטיות. כשם שהמיומנויות הרגשיות מאפשרות לנו ליצור לעצמנו תחושה של 'מקום בטוח', בכל רגע מחדש, אנחנו יכולים לעשות בהן גם שימוש הפוך, פרדוקסלי, כדי לערער את תבניות החשיבה האוטומטיות שלנו (אמונות, דעות קדומות, הרגלים) ולפתח רעיונות חדשים. מתודת 'החשיבה הרגשית' שפיתחתי היא כלי יעיל ופשוט לפיתוח רעיונות והמצאות, ליצירה פוריה ולהתבוננות רחבה יותר במציאות שבה אנו חיים. במחקר שלי על טבע האדם בחנתי גם את הדואליזם שבין אינדיבידואליזם קיצוני (התפיסה הקפיטליסטית-תחרותית וההיררכיה ההישגית) לבין רעיון 'האמנה החברתית' (שההקצנה שלו היא הפאשיזם, הקומוניזם או הקיבוץ). הכלים של 'האימון הרגשי' ו'החשיבה הרגשית' אפשרו לי לפתח תפיסה חברתית חדשה, המבוססת על 'האוטונומיה השיתופית'. זוהי קהילה קטנה (בין שלושים למאה משתתפים) ולא היררכית, ללא הנהגה, שחבריה בוחרים לשתף זה את זה במה שיש להם ולתמוך זה בזה. במרכזה של האוטונומיה השיתופית נמצא המטבח השיתופי, שבו חברי הקהילה יכולים לבשל יחד, לאכול יחד, להקשיב זה לזה, לשתף זה את זה במחשבות וברעיונות, וגם לתמוך זה בזה. רעיון 'האוטונומיה השיתופית' הוא גם הבסיס לפעילות באקדמיה לחשיבה ובקבוצות החשיבה. החשיבה האנושית זקוקה לשפה משותפת (שהיא אחת המיומנויות הרגשיות הבסיסיות), לשיתוף פעולה, להקשבה ולתמיכה. כשם שהיכולת שלנו להבין זה את זה באמצעות השפה נובעת מן היכולת האמפתית שלנו, גם החשיבה זקוקה לאמפתיה והיא יעילה ופוריה יותר כשהיא מתקיימת ברשת חברתית של מוחות חושבים. ההקשבה, השיתוף והתמיכה הם מצע יעיל לכל תהליך חשיבה. האקדמיה לחשיבה, שבמרכזה המטבח הקהילתי, מאפשרת את קיומה של קהילת חושבים, ובנוסף לשימוש במיומנויות הרגשיות ככלים להפריית החשיבה היא יוצרת סביבה תומכת שמשפרת ומעצימה את תהליכי החשיבה. קבוצות חשיבה של חמישה עד עשרה משתתפים יעילות הרבה יותר מתהליך החשיבה האינדיבידואלי, מבלי לבטל את מקומו וחשיבותו ביצירת הרעיונות. כדי ליצור סביבה בטוחה ותומכת בקבוצות החשיבה ובתהליכי החשיבה ניסחתי את 'האמנה האנושית' (כמענה ל'אמנה החברתית' שאינה ממלאת את תפקידה), שתשמש כקוד האתי לחברי האקדמיה ולמשתתפים בקבוצות החשיבה ובסדנאות החשיבה. 'האמנה האנושית' נובעת מרעיון 'האוטונומיה השיתופית', והיא מבוססת על שלושה ערכים הנובעים מהשימוש באמפתיה: אחריות, סובלנות והדדיות.
חברי האקדמיה חברי האקדמיה יהיו קהילה של עשרה עד עשרים מומחים בעלי ניסיון בחשיבה ובפיתוח רעיונות מתחומים שונים, חופשיים מכל תלות, כלכלית או תעסוקתית או ארגונית, המייצגים דרכים חדשות להתמודד עם השינויים המהירים במאה העשרים-ואחת: ההתחממות הגלובלית, הגירה, אנרגיה חדשה, תקשורת ומידע, גלובליזציה וקריסת האמנה החברתית (מדינה, דמוקרטיה, זכויות-אדם), השכלה והכשרה בעידן האינטרנט, מערכות בריאות. חברי האקדמיה יהיו מאוחדים ברצון לשתף פעולה זה עם זה ולתרום מהידע שלהם לעולם, ולסייע בהתמודדות עם המשבר המאיים על המשך קיומה של הציוויליזציה האנושית במאה העשרים-ואחת. חברי האקדמה יהיו חופשיים מכל תלות שתשפיע על המטרה המשותפת. הם יהיו משוחררים מכל מחויבות כלכללית, פוליטית, תעסוקתית או ארגונית, שתוכל להשפיע על החלטותיהם ועל האינטרסים האישיים שלהם. חברי האקדמיה יהיו מחויבים לתקנון האתיקה של האקדמיה לחשיבה, המבוסס על 'האמנה האנושית' (הספר שיציג את 'האמנה האנושית' יהיה נגיש בחינם באתר האקדמיה לחשיבה).
המפגשים באקדמיה לחשיבה חברי האקדמיה ייפגשו בכפר הבולגרי שלוש פעמים בשנה, בקבוצות של חמישה משתתפים, למפגשים של שבעה ימים רצופים. פעם בשנה יתקיים מפגש של כל חברי האקדמיה. המפגשים יוקדשו לנושאים שחברי האקדמיה יבחרו לדון בהם במטרה לפתח רעיונות מעשיים להתמודדות עם השינויים בעולם, וגם לדיון בנושאים שכל אחד מחברי האקדמיה עוסקים בהם. מחוץ למפגשים בכפר הבולגרי ייפגשו חברי האקדמיה גם בקבוצות עבודה קטנות במרחב הווירטואלי, לדיון ולפיתוח רעיונות שונים, וכן לשמירה על הקשר ביניהם. בנוסף, יעסקו חברי האקדמיה בפיתוח מתודות לחשיבה, במטרה להפיץ אותן בעולם ולהפוך אותן לכלים מעשיים לחיים.
גיוס חברי האקדמיה אפיון חברי האקדמיה מתאים לאנשים מיוחדים, ומן הסתם יש רק מעטים כאלו בעולם. אנשים כאלו יכולים להיות פנסיונרים בעלי ניסיון וידע בתחומים שונים, מבוססים כלכלית, שרוצים לשתף אחרים בניסיונם ובחוכמתם וגם למצוא חברה של אנשים כמותם. אלו יכולים להיות גם יזמים שהצליחו לממש את חלומם בהצלחה ופרשו בגיל צעיר יחסית, ורוצים להצטרף לפעילות חדשנית מחוץ למערכות הפוליטיות והכלכליות הקיימות. חברי האקדמיה יכולים להיות גם אמנים יוצרים מקוריים (סופרים, אמנים פלסטיים, מלחינים וכו') שחשיבתם חורגת מן התחום שבו התמחו.
הצטרפות לחברי האקדמיה לחשיבה מי שמתאים לאפיון חברי האקדמיה מוזמן לפנות אלי, ואזמין אותו למפגש היכרות בכפר הבולגרי. אם אתם מכירים מישהו שמתאים להימנות על חברי האקדמיה לחשיבה, שלחו אלי בבקשה את הפרטים ואפנה אליו. להצטרפות כתבו לי: drorgreen@gmail.com או בווטסאפ: 00359-888-306092
נולדתי בירושלים, 1954. אני מתגורר בכפר קטן בבולגריה, אב לארבעה ילדים אותם גידלתי בחינוך ביתי. ניהלתי את 'קוגיטו, בית-ספר לפסיכותרפיה' בזכרון-יעקב ולימדתי פסיכיאטרים, פסיכולוגים ופסיכותרפיסטים בבית-הספר לפסיכותרפיה של הטכניון בביה"ח רמב"ם, בבית-הספר לפסיכותרפיה בבית-החולים בצפת בשיתוף עם מכללת צפת, ובלימודי ההמשך ברפואה של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב בשיתוף עם שירותי בריאות כללית. שימשתי כיועץ חיצוני במשרד-החינוך וחיברתי ספר על שיטות חשיבה לאגף לתוכניות לימודים, לחטיבת הביניים. סיימתי דוקטורט ותואר שני בסיטי יוניברסיטי (ריג'נטס קולג', לונדון), בוגר האקדמיה למוסיקה ע"ש רובין בירושלים (קומפוזיציה) והאוניברסיטה העברית (פילוסופיה ומוסיקולוגיה). ד"ר לפסיכותרפיה, מוסיקאי, סופר, מאייר ואוצר תערוכות. חיברתי יותר מחמישים ספרים לילדים, למבוגרים וספרות מקצועית בתחום הטיפול הנפשי: 'טיפול נפשי, מדריך למשתמש', 'פסיכותרפיה ממבט אחר', 'פרויד נגד דורה' ו'תיאורי-המקרים של פרויד'. בשנים האחרונות יצאו לאור ספרי 'אימון רגשי', 'מקום בטוח' ו'שיחות עם הנסיך הקטן' (על אימון רגשי ועל טבע האדם). את הספרים אפשר לקרוא בחינם באתר שלי, במחשב ביתי. בקרוב יצא לאור הספר 'חשיבה רגשית'. שימשתי כמנכ"ל 'הוצאת המוסיקה הישראלית' ו'הסדנה הירושלמית לעיצוב', ובאמצעות מתודת 'החשיבה הרגשית' המצאתי את משחק-החשיבה 'טריקסי' שנמכר ברחבי העולם במאות אלפי עותקים. פיתחתי את גישת 'האימון הרגשי', שאינה 'טיפול' אלא דרך-חיים פשוטה ויעילה המאפשרת זיהוי ושיפור יומיומי של המיומנויות הרגשיות שלנו. כאחד מחלוצי הטיפול הנפשי באינטרנט פיתחתי את הקליניקה הווירטואלית הראשונה בעולם. בחמישים השנים האחרונות פיתחתי את 'החשיבה הרגשית', מתודה חדשה לחשיבה המעניקה כלים מעשיים לפיתוח רעיונות. בזכות המתודה לחשיבה רגשית המצאתי משחק חשיבה שמימן את לימודי באנגליה, כתבתי ספרים רבים, פיתחתי את הקליניקה הווירטואלית הראשונה בעולם ופיתחתי גישות חדשות לטיפול נפשי ולחשיבה. אני הבעלים של הוצאת הספרים הישראלית 'ספרים, הוצאה לאור', שבה יצאו לאור תיאורי-המקרים של פרויד וספרה האחרון של יונה וולך. אני הלום-קרב ממלחמת אוקטובר 1973. שימשתי כאוצר תערוכות אמנות וצילום. |
